האם מותר ללמוד בתנ״ך בדרך הפוכה ממה שכתבי הקודש כתובים? האם מותר לסלף את מה שכתוב במפורש במקרא? האמנם מותר בכלל לסטות מדברי הכתוב המפורשים, המלמדים אותנו את דבר ד׳, את המוסר האלוהי, את העובדה שהקב״ה אינו נושא פנים לאיש? האמנם מותר בכלל ללמוד את ימי גדולי ישראל בתורה – האבות, האמהות, משה רבינו, אהרון הכהן – כאילו היו אנשים רגילים, ולהתעלם מהעובדה שהקב״ה דיבר עימם, בחר בהם, שלח אותם בשליחות להקים את האומה הקדושה?

ומנגד, האמנם מותר בכלל להתעלם מעשרות מאמרי חז"ל אשר נפגשים עם נפילות הגדולים ביותר, ומלמדים את מה שאנו חייבים ללמוד מדבר ה׳? האמנם 'כל האומר… חטא' הוא התעלמות מדברים מפורשים של הנביא?

הכניסה לתבניות של 'בגובה העיניים' או 'בגובה העננים' היא האסון הגדול של לימוד דבר ה׳. תנ"ך לומדים בגובה התנ"ך – מסולם המוצב ארצה ועד ראשו המגיע השמימה.

גדולתו של דוד המלך, אליבא דנביא, הייתה כפולה: ראשית, העובדה שהקב״ה בחר בו והבטיח לו הבטחות נצח, מתכנן המקדש, מייסד ספר תהילים, ועוד אין ספור מעלות. שנית, העובדה שייסד את דרך התשובה מהנפילה היותר נוראה שיכולה להיות למנהיג – מעשה אוריה החתי.

דוד המלך מתואר בעשרות מאמרים בחז"ל כמי שתיקן את התנועה הגדולה של תשובה, תיקון, וחזרה. זה לא בגובה העיניים. זה מה שנאמר, וכך למדו תנ״ך כמעט כל הפרשנים שהורו לנו את הדרך. וכך – גם אנחנו מהפכים את הלב שלנו להתקדשות בדרכי ה׳, בלימוד תורה מכוון, ובתיקון עצמנו בשעות משפט, אהבת חסד, נקיות כפיים וברות לבב.

ונענים למה שריבונו של עולם מלמד אותנו בכתבי הקודש.

=======

המאמר הקצר התפרסם בקבוצות 'זיקים' בהן מפרסם הרב יובל שרלו מאמרים קצרים מדי ערב