יום העצמאות תשע"ט. ה' באייר הוא כידוע משנת תש"ח יום העצמאות, הגאון מוילנה כבר הזכירו בספר 'קול התור' כי הוא יום שמסוגל לגאולה, ונראה שגם אצל החסידים, יש ליום זה משמעות מיוחדת.

האדמו"ר הזקן של חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ציין את יום ה' באייר בספרו ההלכתי 'שלחן ערוך הרב', כיום בו יש להתחיל לעסוק בהלכות מקדש וקרבנות.

ללמוד הלכות מקדש בה' באייר

בהלכות מנהגי ימי ניסן, הפותח את החלק העוסק בפסח, כותב האדמו"ר בסעיף תכט:

"חכמים הראשונים תקנו בזמן שבית המקדש היה קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלשים יום לפני הרגל דהיינו שמפורים ואילך ידרשו הלכות פסח ומחמשה באייר ואילך ידרשו הלכות עצרת ומי"ד באלול ואילך ידרשו הלכות החג לפי שכל אחד ואחד הדר בארץ ישראל חייב להביא ברגל ג' קרבנות עולת ראייה ושלמי חגיגה ושלמי שמחה וכל קרבן צריך להיות נקי מכל מום ומשאר דברים הפוסלים את הקרבן. לפיכך תקנו חכמים לדרוש הלכות הרגל שלשים יום לפניו כדי להזכיר העם את הרגל שלא ישכחו להכין בהמות הכשרים לקרבן ויהיה להם שהות כל שלשים יום.

בסעיף הבא, מקבע הרב את המנהג: "ותקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב בית המקדש…".

כלומר גם כיום, חסידי חב"ד ושאר עם ישראל שהולך בעקבות ספרו ההלכתי של האדמו"ר הראשון של חב"ד צריך להתחיל ולעסוק בהלכות מקדש וקרבנות, בכל שנה מפורים, מה' באייר ומי"ד באלול.

בהערת אגב, בהקשר זה אפשר לציין כי בתחילת סידור 'חלקת יהושע' של האדמו"ר מביאלה, מופיע ציור שצייר האדמו"ר והתאריך הנקוב בו הוא ה' באייר, והחסידים לא יודעים מדוע דווקא הציור הזה הוכנס לסידור, ומה הביא את הרב לצייר אותו דווקא בתאריך הנקוב.