פרשת קדושים עוסקת בהרחבה במאפיינים של חיי הקדושה בעם ישראל. לאחר שבפתיחתה עסקה הפרשה בקובץ דינים השייכים לעניינים שבין אדם לחברו, פונה התורה לעסוק במספר דינים הקשורים למנהגי עבודה זרה.

בפרק זה מונה התורה מספר איסורים אשר מהם נודף ריח של מסתוריות, ביניהם: איסור אכילה על הדם, ניחוש ופנייה אל האובות והידעונים. האובות והידעונים אלו מדיומים, קוסמים או מכשפים הטוענים שהם מתקשרים עם המתים ושומעים מהם ידע מהותי. הדרישה אל האובות והידעונים אינה עבודה זרה כשלעצמה, אך היא קרובה לה, מפני שהיא מבטאת השתעבדות לכוחות אופל ולאמונות שווא בהעצמת המוות ויחס מכבד כלפיו.

התורה מרחיקה את האדם היהודי ממעשים אלה ריחוק רב, בטענה שהפנייה אליהם מטמאה את הנפש. עלינו להבין, מה החומרה המיוחדת המצויה במעשים אלה?

נדמה שסוגיה מרתקת זו, מתבררת דרך אישיותו של שאול מלך ישראל. תיאור דמותו הראשוני של שאול המלך בלשון הכתובים הינו מרומם מאוד: "בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם".

עם המלכתו למלך על ישראל נלחם שאול מלחמת חורמה במכשפים, באובות ובידעונים שבארץ. עם זאת, גדולתו של שאול אינה מאריכה ימים ושאול חוטא בשני חטאים מרכזיים: מקריב זבח בלא להמתין לשאול, ומפר את הציווי למחות את זכר עמלק עד תום. חטאים אלה מחוללים מהפך קיצוני ברוחו של שאול, רוח ה' סרה מעליו ונחה עליו רוח רעה.

הימים מתקדמים ועם ישראל ניצב במערכה מול פלישתים, שאול המלך הגיבור מתמלא בפחד ובחרדה לפני מלחמה זו ולפתע דווקא שאול שהכרית את עבודת הכשפים מהארץ – תר אחר בעלת אוב שתסיר את ספקותיו טרם המלחמה. מה עומד מאחורי שינוי קיצוני זה בחייו? כיצד שאול שנלחם נגד עבודת הכישוף לפתע מחזר אחריה?

המדרון התלול בחייו של שאול מתחיל מחטא בינו לבין ה'. לאחר שחטא שאול לה', שאול ננזף ומקבל תוכחה קשה מאוד, והיא מהווה פתח לשינוי המהותי בחייו. אם עד כה תפס שאול את הטוב שבתוכו כמרכזי ועיקרי, הרי שרגישותו המוסרית לחטאים גורמת לו לשנות תפיסה – הרוע שחבוי בו מקבל נפח רחב יותר. עמדה נפשית מעין זו מתוארת בדברי הרב קוק: "הפחד הנפרז מכל חטא, מאבד טובו של האדם, ועושה אותו למין בריה שפלה שאינה עושה דבר, כ"א שוכבת ורועדת".

התוצאה הישירה של עמדה נפשית זו היא חרדה ופנייה לסיוע מבחוץ, בקשת עזרה מגורמים חיצוניים. בשעה ששמואל כבר לא בחיים, לא נותר לשאול אלא לפנות לבעלת האוב, אותה דמות שבה נלחם קודם לכן.

מטרת האיסור לפנות לכוחות אופל ולשאר "חוזי כוכבים" היא למקד את האדם בסדרי החיים הטבעיים. התורה כמו אומרת לנו שהפתרונות למשברי החיים אינם מצויים בנעלם ובנסתר, אלא בגילוי הטוב שקיים בנו. תרבות חיים המרבה לעסוק בעולמות המנותקים מתחום אחריותו של האדם נובעת מייאוש בחיים, מחוסר אמון ביכולתנו לפעול ולשנות את המציאות במעשינו.

דוד המלך אשר קבע כי "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלהִֹים" מהווה מעין תיקון למלכות שאול. מלכות דוד מזהה את עומק הטוב שמצוי באדם ומתוך נקודה זו מתמודדת עם משברי החיים. פרשתנו מעוררת בנו תביעה אדירה להאמין בחיינו, לזהות את הטוב שמצוי בנו ולהמשיך לחזקו ולאמצו.

=======

בימים אלה יצא ספרי על חומש ויקרא, הספר השלישי בסדר הספרים "רוחי אשר עליך". קדמו לו החיבורים על חומש בראשית ושמות. כתובת מייל ליצירת קשר עם הכותב: guyamir17@gmail.com