אם פעם חרתנו על דגלנו את הקמת הישיבות כמושא שאיפותינו ביחס לכל מקום בארץ הרי שאולי הגיע הזמן לשנות את ההמנון המפורסם מ"ישיבות נקים בכל מקום" ל"קהילות נקים בכל מקום".

פתרון של הרבה בעיות חברתיות ודתיות יכולות להיפתר על ידי השייכות הקהילתית שיוצרת מנגנון חברתי ורוחני שמאפשר ליחיד להיות מחובר לדברים שלא בהכרח היה עושה אותם לבדו, תוך כדי המירוץ, שכולנו חיים בו. אתן לכם דוגמא אחת מהשבוע האחרון.

"טוב שכן קרוב"

באחת הקהילות בצפון ננקטה יוזמה מיוחדת במינה לקמחא דפסחא. הם פנו לאדם שיעשה בתשלום סדר קהילתי ופרסמו שכל מי שאין לו היכן לעשות את הסדר בעירם מוזמן לעשות את הסדר בתשלום סמלי יחד עם אותו אדם. התוצאה עד כה? קרוב למאה כבר פנו להצטרף לסדר. אגב, כל המצרכים ועריכת השולחנות הם בתרומות שהשיגו חברי הקהילה.

רק קהילה יכולה ליצור כח כזה, אדם יחיד, טוב ככל שיהיה לא יגיע לכזה "כל דכפין" ולו רק בגלל השיתוף של אנשים רבים כל כך, במצוה חשובה כל כך.

ברוב הפעמים העזרה ההדדית לאחר לידה או בשעת שמחה כאבל, יגיע בעיקר מהקהילה. כל מי שחי בקהילה או בגרעין מכיר את התופעה של משלוחי אוכל בלתי פוסקים לאחר לידה. זה לא רק נובע מטוב ליבם של האנשים אלא מזה שאתה שותף באותה מצווה כאשר מישהו אחר זקוק לה. זה הופך לשגרה ברורה מאליה. אתה כבר יכול לומר להורים, "תודה, אבל לגבי אוכל אנחנו מסודרים לשבועיים הקרובים"

יותר מכל דבר אחר אני מבין היטב את דברי שלמה המלך "טוב שכן קרוב מאח רחוק" השכנים שלך יקבעו, אולי יותר מהרבה דברים אחרים משמעותיים בחייך, את אופי החיים שלך ואת המסגרת החברתית והרוחנית שלך.

אינני מדבר רק על "קהילת בית כנסת" אלא על "קהילת חיים". הגרעינים התורניים והקהילות הצעירות מהוות את אבן הדרך של המהלך הזה בזכות החיים שהם מעניקים דווקא לחבר'ה הצעירים שבתוכם, למשפחות צעירות שנמצאות בשיאו של המרדף הזה, ובכל זאת מעניקים להם חיים קהילתיים מלאים.

והרווקים והרווקות?

הקהילות חייבות לכלול בתוכם גם מי שאין לו משפחה. רווקים ורווקות רבים מרגישים מנותקים מחיי קהילה ושלא בצדק. במקרים אחדים, הם יוצרים קהילות לעצמם וברוב המקרים הם פשוט מנותקים מחיי הקהילה. קהילת חיים אמורה לתת מענה לכלל האנשים ששייכים אליה, פיזית בקרבת מקום, ורוחנית לכל מי שאמור באופן טבעי להתחבר אליה.

בחירת מקום המגורים לאדם דתי, לא יכולה להיות רק על פי פרמטרים של נוחות פיזית, אלא צריכה להיות גם שיקול של קהילה יוצרת ופועלת. לא רק "בקרבת בית כנסת" אלא בקרבתה של קהילת חיים, שדואגת גם למי שאין לו איפה לעשות סדר לקיים פסח כהילכתו, ודואגת לצדדים הרוחניים והחברתיים של כל המשתייך אליה.

אם כן, אולי לא עוד ישיבות, אותם ב"ה כבר יש כמעט בכל אתר ואתר, ולא בהכרח כל מקום זקוק לישיבה, אלא "קהילות נקים בכל מקום", קהילת חיים לומדת יוצרת ועושה.

==

הרב מתניה ידיד,  הוא ר"מ בישיבת ההסדר בעכו.