הילולות רשב"י תופעה מתרחבת? כחצי מיליון איש השתתפו במהלך היום בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון. אם עד היום הסתכלנו על אותם מאמינים כתופעה זניחה הקשורה לאמונת תפלות, הרי שבמחקר שהתבצע במכללה האקדמית צפת על ידי ד"ר יוסי ממן, עולה כי אין מדובר בסתם אמונה תפלה אלא בתופעה דתית חברתית הסוחפת אחריה עשרות מאמינים.

במחקרו המרתק של ד"ר ממן, מרצה לאנתרופולוגיה במכללת צפת, עולה כי ההשתתפות בהילולה הינה תופעה חוצת מגזרים ועדות חילוניים, דתיים, חרדיים ועולים חדשים מתקבצים ובאים אל רבי שמעון בר יוחאי ומצפים לישועה בהסתמך על המשפט כי "ראוי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק".

המחקר מתחקה אחר חשיבות ההדלקה בהילולת ל"ג במירון לבני העדה המרוקנית. עבודת המחקר נמשכה מספר שנים והקיפה מספר רב של נשאלים בני העדה מהארץ ומחו"ל. הנשאלים חלקו את חוויותיהם האישיות והדתיות, את סיפורי פולקלור ואת מנהגי ההילולות על קברי צדיקים כפי שהתקיימו במרוקו וכפי שהם באים לידי ביטוי גם בהילולת רבי שמעון בר-יוחאי במירון, רבי מאיר בעל הנס בטבריה, קבר הבאבא סאלי בנתיבות ועוד.

ד"ר ממן מתייחס במחקר אל אמירתו של חיים חפר (בראיון שנתן לעיתון ידיעות אחרונות בשנת 2002) בנוגע לתרבות המרוקנית שהביאה לארץ "תרבות של קברים". לפי המחקר, כל ההוויה הקשורה ביהדות מרוקו נובעת "מהרצון הנואש לשמור על קשר עם המסורת, אש שכינה ואש הצדיק", אומר ד"ר ממן. "יוצא איפוא, כי הילולת רשב"י בל"ג בעומר ומנהג ההדלקה הינה ביטוי לרצון לשמור על המסורת היהודית והגלותית ולהעבירה לדורות הבאים."