כתושב בית אל, המוקיר ומכבד את כב' מו"ר הרב אבינר שליט"א, ונשמע בדר"כ להוראותיו ההלכתיות והמוסריות ככל שניתן. דווקא משום כך אני חש צורך להגיב על דבריו, שפורסמו באתר "סרוגים", בענין חלוקת הסוכריות לילדים בבית הכנסת.

מזה שנים רבות, אני מתפלל בבית הכנסת המרכזי בבית אל, סמוך מאד למקומו של כב' הרב אבינר שליט"א, ואני אחד מאותם "פושעי ישראל" שמחלקים סוכריות לילדים בבית הכנסת. הילדים מגיעים במבט מבוייש וביד מושטת, מקבלים סוכריה על מקל (ללא חומרים משמרים), ויוצאים בחיוך מתוק ומלא תודה, ואני מאמין שגם בתפילה שאהיה בריא, ואגיע גם בשבת הבאה לבית הכנסת, לחלק לה שוב את הסוכריה המיוחלת.

למותר לציין, שרבים מהם, בעיקר אורחים שאינם מכירים את הנפשות הפועלות בבית הכנסת, וגם כאלה שעדיין מתביישים, מגיעים עם האבא או הסבא, לקבל את הממתק, ומקפידים לחנכם לומר "תודה" ו"שבת שלום".

2 זיתים מצה ב-4 דקות גם מזיק

אני זוכר לפחות פעמיים, שבהם כב' הרב אבינר שליט"א בעצמו, הגיע עם אחד מנכדיו או נכדותיו המתוקים, על מנת שאתן להם סוכריה, ואף הם יצאו בחיוך של תודה, ששווה את הכל.

אני מרבה לצטט את דברי כב' הרב, שאמר יותר מפעם אחת, שעצות או הנחיות רפואיות מקבלים מרופא, ודעת תורה והוראות הלכתיות מקבלים מרב, ולא להיפך.

אני משוכנע, שדעת רופאים תהיה שלילית ביותר, על אכילת 2 כזיתים מצה בליל הסדר, בפחות מ 4 דקות. אני יודע גם מה דעתם על התפריט עמוס הכולסטרול של הכוהנים בבית המקדש, שיבנה במהרה, הכולל כמויות בשר אדירות, וקמח סולת ושמנים, וכב' הרב בעצמו, כבן לשבט הכוהנים, יזכה לחלוק איתם את התפריט המזיק הזה.

בערגה אני זוכר, את כל הסיפורים על גדולי ישראל, שנהגו לטבול אותיות עבריות בדבש ובמיני מתיקה, ולהאכיל בהם את ילדי ישראל הטהורים, על מנת להאהיב עליהם את האותיות הקדושות, שיאהיבו עליהם את לימוד הקריאה בספרי הקודש, בפה טהור שלא טעם טעם חטא.

טרם הזכרתי את כל מנהגי העם היהודי, לאכילת סופגניות ולביבות ספוגות בשמן מזיק לבריאות בחנוכה, ואת הספינג'ים העשויים מקמח לבן ל"ע והטבולים במי סוכר שהיזקם בל ישוער. ובכלל, מה מזיק יותר מאכילת חלות טריות בשבת, ושתיית יין מתוק לקידוש והבדלה, והס מלהזכיר את 4 כוסות היין המזיקות שמחוייבים לשתות בליל הסדר. ועל כולם הטשולנט (החמין) המבושל מיום שישי עד צהרי יום השבת, עם כל הגריסים, השעועית, החומוס, הבשר והקישקע הממולא, אוי למעיים ש"מוקש הבטן" הזה מגיע אל קירבו, עד שנהגו לומר ש"מי שאינו הולך לישון אחרי החמין, לא מאמין בתחיית המתים".

אני הקטן מאמין, שהכל תלוי במינון. סוכריה או שתיים בשבת, אינן מזיקות יותר מכל מאכל אחר המגיע לפיות הילדים המתוקים, ואם בזכות זה, עולה חיוך מתוק על פניהם של הילדים, וכולנו מתברכים מברכת "שהכל" על שפתיהם, ומתפילותיהם לבורא עולם, שנהיה בריאים גם בשבת הבאה, להגיע לבית הכנסת, ולחלק להם את הסוכרייה המיוחלת, דיינו.

==

ישראל סט הוא תושב בית אל. לתגובות: sruliksat@gmail.com