ביביתון או אחלה עיתון?

'האגודה לזכות ציבור לדעת', העוסקת בביקורת התקשורת, בחרה להעניק את פרס האגודה על שם אברמוביץ' לעורך עיתון "ישראל היום", עמוס רגב.

ועדת הפרס קבעה כי עיתון ישראל היום "חולל מהפכה של ממש במפת העיתונות המודפסת", ואילו "הניסיון למנוע תחרות חופשית בעיתונות" מעיד על חשיבותו של העיתון, כך טוענים באגודה. אך מצד שני, ישנה ביקורת קשה על החינמון. שלדון אדלסון, הבעלים, מקורב לנתניהו מאוד. אין זה מקרה שתמונות לא מחמיאות על נתניהו נדחקות לעמודים האחרונים. העיתונים הגדולים טוענים כי "ישראל היום" מחניף לנתניהו ומשמש כשופר למדיניות הממשלה. אך למרות הביקורת הקשה, 'האגודה לזכות הציבור לדעת' בחרה לתת את פרס ביקורת התקשורת לעורך העיתון, עמוס רגב.

נילי בן גיגי, מנכ"לית האגודה, ישראל היום הוא לא ביביתון?
"אני מסתייגת מהקביעה שעיתון "ישראל היום" הוא ביביתון, אבל נניח שכן, אין בזה פסול, וזה דבר ידוע ומקובל בכל בעולם, שלעיתונים יש קו פוליטי מסויים, כמו, שלמשל, לעיתון 'הארץ' יש קו מערכתי מובהק. הבעיה בשוק התקשורת היא לא עם הקו המערכתי אלא עם השליטה והמונופול בשוק העיתונות באופן שחוסם כניסה של גופים אחרים."

"בארה"ב מאוד מקובל, בייחוד לקראת בחירות של נשיא, שכל עיתון מאמץ מועמד שבו הוא תומך והעיתון מביע את תמיכתו בצורה מפורשת במאמרי מערכת", מסבירה בן גיגי למה אין בעיה שהעיתון יתמוך בראש הממשלה. "בתקשורת חופשית אין פסול שעיתון מאמץ עמדה כזאת או אחרת, והצרכן יכול לבחור איזה עיתון הוא רוצה ומה הוא מעוניין לקרוא. המצב החמור שהתקיים עד היום, ואותו שינה 'ישראל היום', הוא ש'ידיעות אחרונות' היה מנופול. במשך שנים אי אפשר היה לפתוח פה עיתון נוסף. הייתה שליטה של כמות מאוד מצומצת של משפחות."

אבל החשש הוא ש'ישראל היום' יהפוך להיות השופר של הממשלה, וכשנתניהו יחליט למשל על התנתקות מיו"ש 'ישראל היום' יהיה שם בשבילו.
"עד עכשיו העיתון מוכיח אחרת לגמרי. תסתכל על עמודי הדעות, זה אחד העיתונים היחידים שמקפיד על איזון. אתה מוצא שם שמאל וימין במידה שווה, יוסי ביילין לצד אנשי ימין מובהקים. אני חושבת שעיקר הפעולה שיש נגד 'ישראל היום' נובעת ממניעים כלכליים מאינטרסים כלכליים נטו. אגב, אם יש לאנשי ימין מחלוקת עם העיתון הם יכולים להקים עיתון משלהם."

בשלב הזה של השיחה, מנכ"לית האגודה, בוחרת להעביר את האש לציבור הדתי לאומי, שלטענתה, אוהב להתלונן ולבכות את מצב התקשורת אבל לא עושה דבר כדי שהמציאות תשתנה. "קח את עיתון 'מקור ראשון', אם יורשה לי להביע את צערי, המגזר הדתי-ימני לא יודע לתת תמיכה באופן מעשי בגופים שמייצגים אותו. 'מקור ראשון' רחוק מלנצל את ה-20% של הפוטנציאל המיגזרי שלו. אבל אנחנו כועסים על 'ידיעות אחרונות' וממשיכים לקנות אותו. אדרבה, אם המגזר הדתי-ימני היה יודע לשנע את הכוח שלו ולתרגם את העמדות שלו לצריכה נבונה יותר, הוא יכול היה לממש את הכוח שלו. הבעיה נמצאית אצלנו, אנחנו כועסים וזועמים אבל 'הארץ' נמכר בהתנחלויות. אם יש לאנשי ימין התמרמרות – קדימה, תקימו עיתון או תתמכו במה שיש."

נחזור ל'ישראל היום'. אדלסון מקורב מאוד לנתניהו יש חשש שמה נתניהו לא יעשה 'ישראל היום' יחפה עליו

"נניח שכן, זו זכותו. 'האגודה לזכות הציבור לדעת' דוגלת באופן עקרוני ולאורך שנים בשמיים פתוחים ובשוק חופשי. אנחנו לא מאמינים בהתערבויות משום סוג, ולכן אנחנו תומכים במעבר מזיכיונות לרשיונות. לדעתנו, כל אחד יכול להקים עיתון שהוא מאמין בו והשוק ישפוט על פי ראות עיניו. אז נניח שיש בעל עיתון שהוא תומך באופן מובהק ועיוור בנתניהו, למרות שאני חושבת שהחששות הללו מופרכים לחלוטין, אבל נניח שכן – זו זכותו. זה העיתון שלו, וזו המהות של עיתונות חופשית. וזו גם הייתה האמירה של הועדה: בעצם הכניסה לשוק והפיכת היוצרות עם הניעור והטילטול יש בזה תרומה לדמוקרטיה הישראלית מבחינת הפתיחה והאפשרויות לאלטרנטיבות נוספות."