ביקורת סרטים לדתיים - חטוף • דל תקציב ועתיר עניין
יש בו לא מעט בעיות, ואין בו שום טוויסט עלילתי שיפיל אתכם. ובכל זאת, חטוף הוא סרט מתח טוב שאוחז בך מהרגע הראשון ולא מרפה עד הסוף, (הטוב או לא - תגלו בעצמכם)
במבט ראשון קשה מאוד שלא להשוות בין סרטו החדש של לואיס פרייטו, חטוף, בכיכובו של האלי ברי, לטרילוגיית סרטי חטופה של לוק בסון בכיכובו של ליאם ניסן. אבל רק במבט ראשון.
למעט השם הכמעט זהה (לפחות בתרגום העברי) והעובדה שבשני המקרים הורה אחד יוצא למסע חסר סיכוי להצלת הילד/ה שלו, הסרט חטוף שונה לחלוטין ומציג עלילה ריאליסטית ומצמררת הרבה יותר.
ההורה כאן הוא לא סוכן חשאי לשעבר שמתפקד כמכונת לחימה משומנת וקטלנית, אלא אמא מבועתת שכמו חיית בר פצועה וזועמת, תעשה הכל כדי להציל את הגור היחידי שלה, יהיה המחיר אשר יהיה.
חטוף
ציון כללי
מדד
הצניעות
למה תכה
רעך
מי ומי
צופים
באדיבות סרטי יונייטד קינג
קרלה (האלי ברי) היא אם חד הורית בתחילתו של הליך גירושין מייגע ואמוציונלי. בנה בן ה-6 פרנקי הוא כל עולמה – ולא כקלישאה – באמת אין לה חוץ ממנו כלום.
היא מתפרנסת בקושי רב מעבודתה כמלצרית בדיינר מקומי ומשקיעה מעל ומעבר כדי שלבנה לא יחסר דבר.
בילוי משותף שלהם בפארק שעשועים מקבל תפנית נוראה ברגע אחד של חוסר תשומת לב- פרנקי נחטף, מוכנס לתוך רכב מיושן וקרלה צופה בעיניים כלות כיצד ראשו נעלם בחלון מכונית החוטפים השועטת ממגרש החנייה.
קרלה נכנסת לרכבה ומתחילה במרדף נואש אחר החוטפים כשהדבר היחידי שמנחה אותה זו ההבנה המצמררת שהרגע בו היא תאבד קשר עין עם המכונית – יהיה גם הרגע האחרון בו יש סיכוי שתציל את בנה יחידה.
הסרט נפתח בקטעי תמונות ווידאו קצרים המלווים את פרנקי מעריסת בית החולים, דרך הצעד הראשון והמילה הראשונה, ועד לגיל 6 בהווה – כשלאורך כל הדרך צחוקה ואהבתה של קרלה נוכחים פריים אחר פריים.
אורך הקטע הוא קצר כרונולוגית אך ארוך באיכותו – כצופה אתה מגיע לתחילת העלילה כשאתה כבר מחובר רגשית לזוג הבלתי נפרד הזה, מה שהופך את האובדן והאימה לכמעט אישיים עבורך.
לא הכל הולך חלק בסרט. חלק מהתרחישים צפויים, על כמה קטעי קיטש מוגזמים הייתי מוותר, ויש קטעים שממש בא לך לצעוק על האמא הזאת שמקבלת החלטות כל כך גרועות ולא ברורות.
אבל דווקא השבריריות הזאת, קבלת ההחלטות האמוציונלית במקום בו השכל היה אמור לפעול וחוסר המושלמות של האמא, מסתדרים עם העובדה שבסופו של דבר זו אישה פשוטה ולא מאומנת, שרגע אחד בחייה הפעיל את האינסטינקט האימהי וגרם לה להשליך את חייה מנגד – ולא איזה לוחם מיומן שמצופה ממנו להיות מושלם.
היא ממש לא מושלמת, היא שוגה שוב ושוב, מקבלת החלטה ומייד מתחרטת, מה שרק מוסיף לאותנטיות של המצב.
נחמד לראות שגם בעיצומו של הקיץ – כשמכל עבר מושקים סרטים בעלויות הפקה של מאות מיליונים – מגיע סרט עם תקציב לא מפוצץ ונותן עבודה כמו שצריך.