רגע לפני וימבלדון: קלאסיקו נוסף בין פדרר לנדאל?

בעקבות שאלה שנשאלתי (ושאלות חוזרות ונשנות לקראת כל הגרלה של טורנירי גראנד סלאם), כתבתי עבורכם מבוא לא-ממש-קצר לכל הסיפור של דירוג והגרלות בטורנירים בכלל ובטורנירי גראנד סלאם בפרט, וכבונוס לקראת וימבלדון, פירטתי גם מה ההבדל בין וימבלדון לבין כל טורניר אחר בעולם בהקשר הזה.

דירוג, הגרלות ומדוע וימבלדון הוא טורניר משונה

מה היא הגרלה (draw) בטורניר:

בכל טורניר בסבב משחק מספר מסוים של טניסאים. בטורנירי הדרג הנמוך משחקים לרוב 32 או 28 טניסאים, בטורנירי מאסטרס משחקים 56 או 96 טניסאים, ובטורנירי גראנד סלאם משחקים 128 טניסאים. ההגרלה היא למעשה שיבוץ רנדומלי של כל הטניסאים שמשתתפים בטורניר. ההגרלה משבצת את הטניסאים בסדר מסוים של שורות בהגרלה, שחקן אחד בכל שורה. כך, למשל, ההגרלה יכולה לשבץ את אנדי מארי בראש ההגרלה (שורה מס' 1 בהגרלה), את דודי סלע בשורה השנייה בהגרלה, את עידן לשם בשורה השלישית בהגרלה ואת ג'ון מקנרו בשורה הרביעית בהגרלה. משמעותה של הגרלה כזאת היא שמארי ישחק מול סלע בסיבוב הראשון, ולאחר מכן המנצח ישחק מול המנצח מבין לשם ומקנרו בסיבוב השני.

לפי ההסבר הזה, מובן מדוע טניסאים שמשובצים בחלקים שונים של ההגרלה יכולים להיפגש רק בשלבים מאוחרים של הטורניר. ידוע לנו שמארי, שמשובץ בשורה הראשון בהגרלה, יפגוש את מי ששובץ בשורה השנייה בסיבוב הראשון, ולאחר מכן עשוי לפגוש את מי שמשובץ בשורות 3-4 רק בסיבוב השני. בהתאם, הוא יכול לפגוש את מי שמשובץ בשורות 5-8 רק בסיבוב השלישי, את מי שמשובץ בשורות 9-16 בסיבוב הרביעי, את מי שמשובץ בשורות 17-32 ברבע הגמר, את מי שמשובץ בשורות 33-64 בחצי הגמר, ואת מי שמשובץ בשורות 65-128 רק בגמר.

ההגרלה מתבצעת ומתפרסמת יום-יומיים לפני תחילת המשחקים בכל טורניר.

מה הם מדורגים (seeds) בהגרלה:

אמנם סיפרתי לכם לפני רגע שהשיבוצים בהגרלה נעשים בצורה רנדומלית, אבל למעשה שיקרתי. השיבוצים הם רנדומליים רק באופן חלקי. על מנת למנוע מפגשים בין טניסאים בכירים בסיבובים הראשונים, בסבב נהוגה שיטה של דירוג בהגרלות. בכל הטורנירים בסבב, למעט וימבלדון (הסבר בהמשך), שיטת סידור המדורגים בטורנירים היא פשוטה מאוד. מארגן הטורניר מתבונן בדירוג העולמי בשבוע שלפני תחילת הטורניר, והמדורגים הבכירים בדירוג העולמי שמשתתפים בטורניר יהיו גם המדורגים הבכירים בהגרלת הטורניר.

שיטת המדורגים עובדת כך: המדורג ראשון בטורניר ישובץ בשורה הראשונה בהגרלה, והמדורג שני בטורניר ישובץ בשורה האחרונה בהגרלה (בטורניר גראנד סלאם, מדובר בשורה מס' 128, מכיוון שישנם 128 טניסאים בהגרלה). כך אנו מבטיחים ששני המדורגים הבכירים בטורניר יוכלו להיפגש אך ורק בגמר, ולא לפני כן. המדורגים 3-4 ישובצו בהגרלה כך שיוכלו לפגוש את המדורגים 1-2 רק בחצי הגמר (ולפיכך, יוכלו לפגוש זה את זה רק בגמר), המדורגים 5-8 ישובצו בהגרלה כך שיוכלו לפגוש את המדורגים 1-4 רק ברבע הגמר, וכן הלאה. כל השיבוצים, מלבד השיבוצים של המדורגים 1-2, נעשים בצורה רנדומלית. כלומר, אנחנו יודעים שהמדורג 3 ישובץ כך שיוכל לפגוש את אחד המדורגים הבכירים בחצי הגמר, אבל לפני פרסום ההגרלה אנחנו לא יודעים אם המדורג 3 ישובץ במחצית העליונה או במחצית התחתונה של ההגרלה.

המדורגים בטורניר גראנד סלאם למעשה משובצים במין "אשכולות". המדורגים 1 ו-2 הם כל אחד אשכול בפני עצמו, ויתר האשכולות הם אשכול המדורגים 3-4, אשכול המדורגים 5-8, אשכול המדורגים 9-12, אשכול המדורגים 13-16, אשכול המדורגים 17-24 ואשכול המדורגים 25-32.

מעבר למה שתיארתי למעלה, היחס בין האשכולות הוא הבא: המדורגים 9-122 משובצים כך שיוכלו לפגוש את המדורגים 5-8 בסיבוב הרביעי, המדורגים 13-16 משובצים כך שיוכלו לפגוש את המדורגים 1-4 בסיבוב הרביעי, המדורגים 17-24 משובצים כך שיוכלו לפגוש את המדורגים 9-16 בסיבוב השלישי, והמדורגים 25-32 משובצים כך שיוכלו לפגוש את המדורגים 1-8 בסיבוב השלישי. כל השיבוצים הללו נעשים באופן רנדומלי, אך בכפוף לחוקיות אשכולות הדירוג.

מסיבה זו, אין שום הבדל אם טניסאי מדורג 17 או 24 בטורניר, שכן שני הדירוגים שייכים לאותו אשכול. לעומת זאת, יש הבדל גדול אם טניסאי מדורג 16 או 17 בטורניר.

כל הטניסאים שאינם מדורגים, כולל עולים מהמוקדמות וטניסאים שזכו לכרטיס חופשי, משובצים באופן רנדומלי לחלוטין ביתר השורות בהגרלה.

שיטת הדירוג בווימבלדון:

וימבלדון הוא עוף מוזר, מסיבה הגיונית למדי. בעוד שיתר טורנירי הגראנד סלאם מתקיימים על משטחים קשים או על חימר, משטחים שיש עליהם שפע של טורנירים במהלך השנה, וימבלדון מתקיים על משטח הדשא האיזוטרי. מכיוון שאין כמעט טורנירי דשא במהלך השנה, הדירוג העולמי לא משקף נאמנה את היכולות של טניסאים על דשא. טניסאי יכול להצטיין או להיות ממש גרוע על דשא, ולא יהיה לזה כמעט ביטוי בדירוג העולמי.

בעבר ישבה בווימבלדון ועדת דירוג. חכמי בריטניה התעלמו מהדירוג העולמי, דירגו את הטניסאים בטורניר לפי דעתם, וכך שיבצו אותם בהגרלה לפי הדירוג שהמציאו ממוחם הקודח. הוועדה התפזרה זה מכבר, וכיום נהוגה שיטת חישוב אחרת, שמשקללת ומעצימה את תוצאותיהם של טניסאים על דשא לתוך הדירוג העולמי. שיטת הדירוג נוטלת את מספר נקודות הדירוג העולמי של כל טניסאי, ומכפילה את תוצאותיו של כל טניסאי על דשא במהלך השנתיים שקדמו לטורניר ביחס מסוים שנקבע מראש. כך, מי שהצליח על דשא יכול לשדרג את מיקומו בין אשכולות הדירוג.

לא אכנס לנוסחה כאן מפאת אורך הפוסט, אבל אציין את ההשלכות שלה שידועות לנו כבר כעת לקראת הטורניר השנה. נכון להיום, חמשת הטניסאים הבכירים בעולם הם: 1. מארי, 2. נדאל, 3. ואוורינקה, 4. דג'וקוביץ', 5. פדרר. למרות זאת, הדירוג בווימבלדון יהיה שונה, וייראה כך: 1. מארי, 2. דג'וקוביץ', 3. פדרר, 4. נדאל, 5. ואוורינקה. דג'וקוביץ' ופדרר עקפו שניהם את ואוורינקה ונדאל בזכות התוצאות הטובות שלהם על דשא בשנתיים האחרונות – דג'וקוביץ' זכה בווימבלדון ב-2015, ופדרר העפיל לחצי הגמר בווימבלדון בשנה שעברה, לגמר וימבלדון ב-2015, ובנוסף זכה בטורניר האלה השנה.

מכיוון שמארי ודג'וקוביץ' ידורגו ראשון ושני בווימבלדון, אנחנו יודעים בוודאות שיוכלו להיפגש רק בגמר. מכיוון שפדרר ונדאל מדורגים שלישי ורביעי, אנחנו יודעים שאחד מהם ישובץ במחצית התחתונה ואחד מהם במחצית העליונה, אבל שניהם לא ישובצו באותה מחצית של ההגרלה בשום פנים ואופן. וסטאן ואוורינקה? הוא ישלם את המחיר על כך שהוא לא מספיק טוב על דשא, ויוכל לפגוש את כל אחד מארבעת הגדולים כבר במשחק רבע הגמר.

הכותב: נמרוד דרור, מנהל  דף הפייסבוק "נמרוד כותב על טניס", עדכונים, חדשות ופרשנויות מעולם הטניס