עמותת 'אהל רחל', עמותה תורנית הפעילה בעיר פתח תקווה,הצליחה לשכנע קשיש שסבל ממצב בריאותי ירוד בשנותיו האחרונות, להעביר לידיה את דירתו וזאת מבלי שהאיש ידע לקרוא או לכתוב.

על פי הדיווח באתר 'וואלה', הקשיש, שהלך לעולמו לפני כשש שנים בגיל 87, ערך את צוואתו בשנת 2000, בה ביקש להוריש לנכדו את דירת מגוריו בפתח תקווה. עם זאת, בתביעה, אותה הגישו יורשיו, נחשף כי דירת המגורים הועברה בסוף שנת 2007 – כשלוש שנים טרם מותו – באמצעות הסכם שנחתם בינו לבין עמותת "אהל רחל". בהסכם בין הקשיש לעמותה נכתב כי הוא מעניק את דירתו בלא תמורה לעמותה, המפעילה מרכז תורני ובו "כולל" בפתח תקווה – וכי הדירה תעבור לידי העמותה עוד בחייו. ההסכם אף לא כלל סעיף המאפשר לקשיש להתגורר ללא הגבלה בדירה בעודו בחיים.

על פי הדיווח, בני משפחתו של הקשיש גילו עוד בחייו כי בטאבו נרשמה הערת אזהרה לטובת העמותה, לאחר פנייתם לגורמים בעמותה גילו בני המשפחה את קיומו של ההסכם, ובאמצעות צו זמני שהוצא על ידי בית המשפט הם הצליחו למנוע את העברת הנכס על שמה של העמותה.

אלא שזה עוד לא הסוף. לאחר שבני המשפחה נחשפו להסכם ביקשה עורכת דינם, ליאן קהת, גם את גילוי חשבונותיו של הקשיש בכדי לבדוק האם בנוסף לדירה הועברו גם כספים מחשבונו של הקשיש לעמותה, וגילתה כי מדי חודש הועברו 5,000 שקלים מחשבונו של הקשיש לעמותה לטובת משכורת לאחד הפעילים.

שופט בית המשפט המחוזי יחזקאל קינר פסק כי העמותה, שיוצגה על ידי עו"ד דוד גדנסקי, עשקה את הקשיש ועל כן עליה להחזיר דירה שהועברה אליה במתנה – אל יורשו החוקי שנקבע בצוואה- נכדו. בפסק דינו קובע השופט קינר כי העמותה לא הצליחה להוכיח כי פרטי ההסכם הוסברו כהלכה לקשיש לפני שחתם עליו ומתח ביקורת על העובדה כי במעמד חתימת ההסכם נכחו נציגי העמותה ועורך הדין שהועסק על ידם, אך הקשיש חתם עליו מבלי שזכה לייצוג משפטי מצידו.

"הסכם המתנה נחתם בנסיבות של עושק, ולפיכך יש לבטלו. המנוח היה מצוי במצוקה באותה עת, הנתבעים ניצלו זאת כדי להחתימו על ההסכם, ובכלל זה הסיתו אותו נגד בתו, תוך ניצול חולשתו הדתית. תנאי ההסכם היו גרועים במיוחד", ציינה פרקליטת המשפחה בתביעה.

בפסק הדין הכריע השופט כי ההסכם להעברת הדירה יבוטל והטיל על העמותה לשלם את הוצאות המשפט של התובעים בסך של 58,000 שקלים.