אזרחי ישראל התעוררו הבוקר (ראשון) לשבוע חדש, כשהם שומעים מצד אחד שהפסקת האש בלבנון הוארכה בעוד שלושה שבועות, ומהצד השני על שיגורים בסוף השבוע לעבר כוחות צה"ל ושיגור כטב"מ למרחב מלכיה אמש. במקביל הם גם שומעים על המשך פעילות צה"ל בדרום לבנון, כולל תקיפות אוויריות כלפי מחסני תחמושת של חיזבאללה וחיסולם של עוד מחבלים בגזרה. מה זה אומר לגבי הפסקת האש? ננסה להסביר.
להפסקת האש, או למילה הפסקה, ישנה הגדרה כללית וישנם מינוחים משפטיים. בהגדרה הכללית, צה"ל - לפי ההנחיות - נמנע מלפעול במרחב צפון לבנון, ובעיקר בגזרת ביירות, וחיזבאללה לא יורה לשטח ישראל.
באשר לפעילות בדרום לבנון, ישראל הבהירה בניסוחים הקטנים שהיא ממשיכה ופועלת בדרום לבנון, כמו לפני כניסתה של הפסקת האש לתוקף. כמו שנוהגים לומר, "אלוקים נמצא בפרטים הקטנים". זה אומר שכאשר יש איומים מיידיים, כאשר מבחינים בעוד ועוד התארגנויות של חיזבאללה לשגר לישראל, או כאשר יש שיגור בפועל - ישראל יכולה לפעול באופן מיידי לתקוף.
לכן ישראל פועלת בדרום לבנון בעצימות גבוהה. אולי לא במה שאנחנו מבינים כאן בעורף. עוד ועוד מבנים שמושמדים, עוד ועוד פירים, מנהרות, ואמצעי תחמושת שמושמדים. כאשר ישנו שיגור, הן לעבר ישראל והן לעבר כוחות צה"ל על חמש האוגדות שעובדות גם כרגע בדרום לבנון - ישראל תוקפת.
חיזבאללה מפר שוב ושוב את הסכם הפסקת האש, אבל במסגרות שלו - ולהבנתו ירי לעבר הכוחות ואל עבר עמדות צה"ל מבחינתו זה אפשרי, ולכן הוא משגר כטב"מים ורקטות. האם זה במסגרת הפרות? כן. האם ישראל הולכת לשבור את הכלים ולתקוף? לא.
לכן צמד המילים הפסקת אש הוא אינו מושג משפטי ברור, שבו לאף אחד אסור לירות ולאף אחד אסור להשמיד ולפעול בשטח של מדינה ריבונית. זה אולי הבנתו של חיזבאללה. הניסוחים המשפטיים הם עמומים, ולכן גם הבוקר מדיניות פיקוד העורף - גם ביישובי קו העימות ולאורך כל גבול הצפון - היא מדיניות ירוקה, כלומר פעילות מלאה שבה ניתן לקיים פעילות חינוכית ללא הגבלות, ניתן לקיים התקהלויות ושירותים ומקומות העבודה כולם פועלים ללא הגבלות. זה מלמד על המציאות המורכבת.
זו המציאות בחלקה הצפוני של ישראל, ולכן הפסקת האש אכן מבוצעת - אבל לפי הפרשנויות השונות, שניתנות לניסוחים השונים שהוצגו בוושינגטון בסוף השבוע שעבר. לאור זאת מתקיימים לימודים במרחב הצפוני, ולאור זאת גם צה"ל ממשיך ופועל בעצימות בכל שטח דרום לבנון. הפסקת האש היא לא מה שחשבנו.
תגובות