"ים של אהבה מפריד בינינו": יונתן קונדה ויפתח דקל בשיר תפילה ומחאה

סינגל חדש וחזק יוצא לאור: "אחים". זהו שיתוף פעולה בין הראפר והמשורר יונתן קונדה לבין הזמר והיוצר יפתח דקל, בעיבוד מילים ולחן של רועי קונדה. השיר משלב ראפ נוקב, ספוקן-וורד חד וגיטרה מתפללת, ומביא זעקת מחאה מול הכוחות המפלגים בחברה הישראלית. לצד זאת, גם תפילה שקטה ועמוקה למפגש מחודש "פנים אל פנים, עין אל עין".

היצירה נולדה מתוך חיים משותפים על התפר שבין עולמות. שניהם דתיים, שניהם לומדים תורה, אך כל אחד מגיע ממקום אחר ומהשתלשלות חיים שונה. הם חיים ומתקיימים בעולם המצוות, ובמקביל נמצאים באופן מלא גם בעולם החילוני – מקצועית, משפחתית וקהילתית.

צפו בקליפ של יונתן קונדה ויפתח דקל – "אחים":

השיר כמדרש

יונתן קונדה מסביר כי השיר כולו בנוי כמדרש.

"כל הטקסט הוא בעצם מדרש", הוא אומר בשיחה לסרוגים, "מדרש על כל מיני דברים מהתורה, וגם בשפה של עכשיו". לדבריו, השיחה ביניהם היא שיחה בין קצוות – בין זהויות שונות בתוך העולם היהודי, האמוני והתרבותי. "השיר הזה מדבר לחלוטין מתוך כאב על האפשרות שפוליטיקה וזהויות יפצלו בין העולמות האלה, שעבורנו הם מחוברים", הוא מוסיף.

השניים מדגישים שהם חיים את המתח הזה יום-יום. שניהם, הם מספרים, "חיים משפחתית מקצועית וקהילתית במקומות מעורבים, בתפר בין זהויות, בין החול והקודש, בין העולם הדתי והחילוני". בדיוק בגלל שהם עצמם מהווים גשר ומפגש בין העולמות הללו, "הפיצול והפירוד בין העולמות שמתרחש בחברה כרגע כואב לנו מאד".

מתוך הכאב הזה נכתב השיר כמדרש ותפילה כאחד. הוא נובע מלימוד תורה ישיר, ומבקש להעמיק בציווי התורני לאחווה, לאחדות ולאחריות ההדדית. "זה טקסט שנובע מתוך לימוד תורה כפשוטו כמשמעו", מסכם קונדה, "לגבי מה זה אחים, מה זה אחווה, ומה התפילה שלנו למציאות הנוכחית".

"ים של אהבה מפריד בנינו"

בלב השיר ניצב הדימוי החזק של "ים של אהבה" שדווקא הוא מפריד בינינו, ואנחנו "לא יודעים לשחות". בין השברים, הפחדים והחישובים, השיר קורא להתעוררות: להניח יחד, בלי להבדיל, את השברים של כולם "זה לצד זה בתוך אותו ארון ברית".

הוא מזכיר את יוסף ואת אחיו, את יעקב במפגש הלילה, ואת הסכנה שבפנייה של הבל וקין זה על זה – ומבקש, רגע לפני שהפתיל מתקצר, להביט שוב זה לזה בעיניים ולקרוע את הים לשניים.

בימים אלה של קרעים הולכים ומעמיקים, "אחים" הוא זעקה ותפילה כאחד, שמזכירה שהדרך חזרה אל האחווה עוברת דרך המבט הישיר והכנה, מתוך הציווי הישן-חדש של התורה.