השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הגיש היום (שלישי) לבית המשפט העליון את תשובתו המפורטת לעתירות המבקשות להדיחו מתפקידו. התשובה הוגשה באמצעות עורך דינו, דוד פטר, וכוללת טענות נרחבות נגד עצם קיומן של העתירות ונגד התנהלות היועצת המשפטית לממשלה.

בתשובה נטען כי אין כל תשתית משפטית להדחת השר. לדבריו, "בענייננו הרשעה אין, כתב אישום אין, הודעה על הגשת כתב אישום אין, חקירה אין, בדיקה אין, דו"ח ציבורי אין – אזי עתירה מניין?!". עוד נטען כי אם היה יסוד כלשהו לחשד פלילי, "חזקה על היועצת המשפטית לממשלה שהיא הייתה פותחת בה באופן מיידי".

בן גביר מתייחס גם לקריאותיו הפומביות לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה מאז הקמת הממשלה. בתשובה נכתב כי מדובר במצב חריג, שבו "נחקרת פוטנציאלית תגיש לבית המשפט עמדה משפטית בשאלת כהונתו של השר האמון על משטרת ישראל, שר אשר קרא לפיטוריה למן היום הראשון של כהונתו".

לפי התשובה, המהלך להדחת השר אינו נובע משיקולים משפטיים אלא ממחלוקת על מדיניות. נטען כי "התשובה לשאלה מדוע מבקשת היועצת המשפטית לממשלה להדיח את השר לביטחון לאומי ברורה: כי השר לביטחון לאומי מצליח לקדם מדיניות שהיא לא אוהבת". עוד נטען כי השר "מקפיד לפעול במסגרת הדין, ובמסגרתו בלבד", ולכן "היועצת המשפטית לממשלה לא מצליחה ולו לפתוח בבדיקה פלילית כנגדו, כי אין על מה".

"אין אח ורע בתולדות הדמוקרטיות להדחת שר מכהן" | יונתן זינדל, פלאש 90

בנוגע לפעילות בהר הבית, נטען כי כלל הצעדים בוצעו בתיאום מלא עם ראש הממשלה. בתשובה מובא ציטוט מדברי ראש הממשלה בישיבת הממשלה מיום 4 בינואר 2026: "אמרנו שאין שינוי בסטטוס קוו, אבל השינויים שבן גביר עושה הם לא משנים את הסטטוס קוו וזה בתיאום איתי". עוד נטען כי היועצת המשפטית לממשלה "כלל לא טרחה לברר לעומק את העניין עם השר לביטחון לאומי או עם ראש הממשלה".

בן גביר טוען כי מדיניות הממשלה והשר הובילה לחיזוק ההגנה על זכויות יהודים העולים להר הבית, "ללא כל הבערה של המזרח התיכון, כמו שנהגו להתריע נביאי הזעם".

בחלק אחר של התשובה מתייחס השר לפרשת רפ"ק רינת סבן. לטענתו, הופעלו עליו לחצים מצד גורמים בייעוץ המשפטי לממשלה, עד כדי "ניסיון מאפיוזי לאיים, ממש כך, על השר לביטחון לאומי לקדם קצינה ספציפית". לדבריו, הועבר לו מסר שלפיו "או שהשר מקדם את העוזרת האישית של ראש אח"מ ללא הליך תקין, או שהייעוץ המשפטי לממשלה יפעל לסכל את כהונתו".

עוד נטען כי סמכות המינויים היא "לב ליבה של הסמכות המיניסטריאלית של השר לביטחון לאומי", וכי ניסיון לאיים בתחום זה "לא ייצלח". בסיכום נטען כי "אין אח ורע בתולדות הדמוקרטיות המערביות להדחת שר מכהן באמצעות צו שיפוטי", וכי קבלת העתירות תפגע בזכויות הפוליטיות של ציבור הבוחרים.