ועדת הצעירים דנה היום (שלישי) באפליית נערות ספרדיות בסמינרים בירושלים. יו"ר הוועדה ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הדגישה כי "מדובר בסוגייה גזענית, כאובה, מפלה ומשפילה, שחובה על המדינה להיות מחוייבת למיגור התופעה. יש עליה וירידה בדיווחים, אך יש גזענות קבועה, מטורפת וממוסדת. הפקידות המקצועית בעיריית ירושלים מעיזה להשתמש בשפה בזויה וגזענית". היא קראה להטלת קנס על מוסדות המפלים על רקע מוצא. נציג עיריית ירושלים טען: "לפעמים, חובה להציג מורכבות משפחתית כדי להתאים שיבוץ לכל תלמידה".

דווקא המפלגות החרדיות החליטו להחרים את הדיון ולא הגיעו להביע את דעתן בנושא, למרות שהסוגיה נוגעת לציבור בוחרים שלהן. גם שר החינוך קיש לא הגיע לדיון.

לפי ד"ר יהודה טרואן, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, החוק אוסר על אפליה בין תלמידים מטעמים עדתיים, בין היתר בהליכי הקבלה והרישום למוסד חינוך. במשך השנים שבות ועולות תלונות על אפליה כאמור בהתייחס למוסדות חינוך במעמד מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ובכלל זה על שהם נוקטים "מכסות" להגבלת מספר התלמידות שאינן אשכנזיות. לאחרונה, טענות כאמור עלו בהקשר של כמה בתי ספר בירושלים, והליך משפטי של עמותת "נוער כהלכה" מול מוסדות אלה ומול עיריית ירושלים מתקיים בימים אלו לבירור הטענות. טרואן הדגיש את הפער הניכר בין עדויות הורים ודיווחים נוספים שנשמעו בין היתר בדיון קודם בכנסת, להתייחסויות משרד החינוך והרשויות המקומיות לפיהן אין בידיהם ראיות לאפליה כזו. נראה שהיעדר הנתונים בנושא הוא העדר מידע על המוצא העדתי של תלמידים – אשר לא ברור עד כמה המשרד והרשויות בחנו אפשרויות להתמודד עמו.

הוא ציין כי לבתי ספר יוקרתיים, יש יותר ביקוש מהיצע, וחלקם – יוקרתיים בגלל עצם המחסום בקבלת תלמידות. אפליה עדתית בהליך השיבוץ יכולה להתקיים בין השאר אם הרשות המקומית נענית למדיניות קבלה מפלה של המוסדות שבהם היא מבקשת לשבץ תלמידות. באשר לרישום לקראת שנת הלימודים תשפ"ו, ידוע על לפחות שני מוסדות בירושלים שהתנגדו לשיבוץ של מנהלת החינוך – אם כי אין ביסוס לטענות כי הרקע לסירוב הוא אפליה עדתית. המחוז החרדי במשרד החינוך זימן את המוסדות לבירור. לפי הזימונים, באחד המוסדות הורה מינהל החינוך לשבץ 30 תלמידות, ובמוסד השני – 17 תלמידות – אך בהיעדר מענה מצד משרד החינוך לפניית מרכז המידע והמחקר לאחרונה בנושא, אין בידיהם מידע כיצד הגיבו מוסדות אלו.

יעל כהן שילה, אם לשתי בנות שהתקשו בשיבוץ לסמינר, סיפרה כי מנהלת המקום נמנעה מסיוע להן בספרי לימוד ובהשלמת חומר לימודי.

ח"כ נאור שירי (יש עתיד) סיפר כי: "עיריית ירושלים מסרבת לענות לשאלותיי בעניין, איך מדינת ישראל הייתה מגיבה אם באיזשהו מקום בעולם הייתה מכסה לתלמידים יהודים? מדובר באירוע הזוי, על השולחן, נוח לכל הצדדים". ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) ציין את הימנעות משרד החינוך מטיפול בסוגיה, למרות החוק הברור בנושא, וקרא לזימון השר לישיבה.

לפי עו"ד יואב ללום, מנהל "נוער כהלכה", רשות מקומית יכולה לכפות שיבוץ על מוסד חינוך עירוני, אך מנהלי אגפי חינוך ברשויות אינן מכירים סמכות זאת. במוסדות רבים יש מכסות לספרדיות, לפי כיתה. מספר הפונים הקטן הנובע מחשש ההורים, לוועדות הערר במשרד החינוך, מלמד את המשרד ש"אין בעיה". אך, לדבריו וועדות הערר מאבדות את אמון הציבור, בגלל שיתוף-הפעולה שלהם עם הסמינרים, וקרא להוציא את וועדות הערר משליטת אגף החינוך החרדי.

ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש לשעבר ונשיאת המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, הזהירה מהדימוי העצמי, לאורך כל החיים, של מי שהתקבלה ללימודים רק בגלל לחץ פוליטי. היא קראה למנוע תקציבים ממוסדות המקיימים אפלייה.

שי קלדרון, מנהל מחוז חרדי במשרד החינוך, הבהיר כי לא יאפשר שום גילוי של אפליה ויילחם בכך בכל כוחו. לדבריו: "קשה לדעת לפי שם המשפחה אם מדובר במוצא ספרדי, והדרך למיגור התופעה בגיבוש והטמעת הנחיות ברורות ומדויקות, יצירת שקיפות בשיבוץ ופרסום והנגשת זכויות ההורים בעיתונות החרדית". לדבריו, הוא בדק אישית את התופעה ומדובר בעשרות תלמידות בלבד, במחזור של כ-14 אלף תלמידות.

יאיר אייפרמן, מנהל אגף חינוך חרדי בעיריית ירושלים, הוסיף כי בעיר יש כ-60 סמינרים שהם מוסדות פרטיים, חוץ מאחד, ולכן העירייה איננה מעורבת בקבלת תלמידות, אלא במקרה של חוסר שיבוץ. העירייה בודקת התאמה בין תלמידה למוסד, והניסוחים שהתגלו במסמכים הם מכוערים והעירייה מתנערת מהם לחלוטין. לפעמים, חובה להציג מורכבות משפחתית כדי להתאים שיבוץ לכל תלמידה.