ב-14 בנובמבר מציינים ברחבי העולם את יום הסוכרת הבינלאומי – תזכורת למחלה שנראית שקטה מבחוץ, אבל כשהיא לא מאוזנת היא משפיעה כמעט על כל מערכת בגוף. למרות שסוכרת הפכה למושג מוכר, הרבה מיתוסים עדיין דבוקים אליה. לכבוד היום הזה – הנה 10 עובדות שלא בטוח הכרתם.
1. לא כל סוכרת זה "יותר מדי מתוק"
סוכרת היא לא "רגישות לסוכר" אלא מחלה מטבולית שבה הגוף לא מצליח להשתמש נכון בגלוקוז (סוכר) שמגיע מהמזון. זה קורה או בגלל חוסר באינסולין או בגלל עמידות לאינסולין – מצב שבו התאים בגוף "מתעלמים" מהאינסולין. התוצאה בשני המקרים: רמות סוכר גבוהות בדם, שפוגעות לאט-לאט בכלי הדם, בעיניים, בכליות, בעצבים ובלב.
2. סוכרת מסוג 1 וסוכרת סוג 2 – שתי מחלות שונות לגמרי
סוכרת מסוג 1 מופיעה בדרך כלל בגיל צעיר והיא מחלה אוטואימונית: מערכת החיסון תוקפת את תאי הלבלב שאמורים לייצר אינסולין, ולכן הגוף נשאר כמעט בלי אינסולין בכלל – מה שהופך טיפול חיצוני לאפשרות היחידה לחיים תקינים. לעומת זאת, סוכרת מסוג 2 היא הרבה יותר נפוצה, ומתפתחת לרוב על רקע עודף משקל, חוסר פעילות גופנית ונטייה גנטית. כאן הגוף דווקא מייצר אינסולין, אבל התאים מגיבים אליו בצורה לקויה – מצב שנקרא תנגודת לאינסולין. בשני המקרים רואים מבחוץ את אותה תוצאה, "סוכר גבוה", אבל מתחת לפני השטח מדובר בשתי מחלות שונות לגמרי, עם מנגנון אחר וטיפול שונה.
3. סוכרת סוג 1 לא נגרמת מאוכל – ואף אחד לא "אשם"
אחד המיתוסים הכי מעליבים לחולי סוכרת סוג 1 הוא: "אכלת יותר מדי מתוקים?" התשובה היא חד משמעית: לא. סוכרת סוג 1 לא נגרמת מאוכל ולא מאורח חיים לא בריא, אלא מתגובה אוטואימונית של הגוף. אין כאן אשמה, לא של הילד ולא של ההורים, אלא מערכת חיסון שהתבלבלה ותקפה תאים בריאים.
4. סוכרת סוג 2 – לא גזירת גורל, הרבה פעמים אפשר למנוע
בניגוד לסוג 1, סוכרת סוג 2 מאוד מושפעת מאורח החיים: עודף משקל, חוסר פעילות גופנית, תזונה עתירת פחמימות פשוטות ומשקאות ממותקים, סטרס כרוני וחוסר שינה – כל אלה מעלים את הסיכון. בשלב של טרום-סוכרת הסיפור עדיין הפיך: שינוי תזונה, ירידה במשקל וכניסה לשגרת פעילות גופנית יכולים לדחות או אפילו למנוע לחלוטין את הופעת המחלה אצל חלק גדול מהאנשים.
5. סוכרת יכולה להתפתח בשקט – בלי תסמינים בכלל
הרבה אנשים מדמיינים סוכרת עם צמא קיצוני, שתן מרובה וירידה חדה במשקל – וזה אכן קורה לעיתים, בעיקר בסוכרת סוג 1. בסוכרת סוג 2 המחלה יכולה להתקדם במשך שנים בלי תסמינים ברורים, והאדם מרגיש "בריא לגמרי" בזמן שהסוכר שלו כבר גבוה ופוגע בכלי הדם. לכן בדיקות דם תקופתיות – סוכר בצום ו-HbA1c – הן לא מותרות, אלא דרך לאתר בזמן בעיה שעדיין לא הספיקה לגרום לנזק בלתי הפיך.
6. סוכרת לא מאוזנת – משפיעה כמעט על כל איבר בגוף
כשסוכר גבוה "מתבשל" שנים בדם, הוא פוגע בכלי הדם הקטנים והגדולים: זה יכול להתבטא בעיניים (פגיעה ברשתית עד עיוורון), בכליות (כשל כלייתי ודיאליזה), בעצבים (כאבים, שריפה או אובדן תחושה בכפות הרגליים), בלב ובמוח (עלייה בסיכון להתקף לב ושבץ). החדשות הטובות: איזון טוב של סוכר, לחץ דם ושומנים בדם יכול להקטין בצורה משמעותית את הסיכון לכל הסיבוכים האלה.
7. לא כל חולי סוכרת "חייבים אינסולין" – אבל חלקם כן, ובהחלט
חולי סוכרת סוג 1 חייבים אינסולין מרגע האבחנה ולכל החיים – באמצעות זריקות או משאבת אינסולין. חולי סוכרת סוג 2 בדרך כלל מתחילים בשינוי אורח חיים ובטיפול תרופתי בכדורים, ורק חלקם יזדקקו לאינסולין בשלב מאוחר יותר, כשהלבלב מתעייף. אינסולין לא "מסמל החמרה", אלא הוא כלי טיפול מציל חיים, וכשמשתמשים בו בזמן ובצורה נכונה הוא דווקא מגן מפני סיבוכים.
8. עם סוכרת אפשר לחיות חיים מלאים – אבל זה דורש עבודה יומיומית
אדם עם סוכרת מאוזנת יכול לנהל חיים רגילים לחלוטין: לעבוד, לטייל, לעשות ספורט, ללדת, לצום בהכוונה ולהגשים חלומות. אבל לאורך כל הדרך הוא חי עם "משרה נוספת": מעקב אחרי סוכר, התאמת תרופות או אינסולין, תכנון ארוחות, בדיקות לכפות הרגליים, מעקב עיניים וכליות. זו לא גזר דין, אבל כן מציאות שדורשת בגרות, עקביות ושיתוף פעולה עם הצוות הרפואי.
9. גם "מתוקים בריאים" הם עדיין סוכר
דבש, סילאן, אגבה, סוכר קוקוס או "סוכר פירות" נשמעים טבעיים יותר, אבל מבחינת הגוף מדובר עדיין בפחמימה שמעלה את רמת הסוכר בדם. גם מיצי פירות "טבעיים" בלי סוכר מוסף יכולים להקפיץ את הסוכר מהר מאוד. עבור מי שמתמודד עם סוכרת, וגם מי שנמצא בסיכון, כל אלה דורשים התאמה במינוני התרופות או האינסולין, ולא נחשבים "חסינים" או חינמיים.
10. סוכרת היא מחלה כרונית – אבל יש גם חדשות טובות
מאז הזריקה הראשונה של אינסולין בשנת 1922 ועד היום עברנו דרך ארוכה: אינסולינים מתקדמים, משאבות חכמות, חיישנים לניטור רציף, תרופות חדשות שמורידות סוכר, מפחיתות משקל ומגינות על הלב והכליות. למי שמוכן להיות שותף פעיל בטיפול – לשמור על תזונה, לנוע, למדוד ולהתייעץ, יש היום סיכוי מצוין לחיות עם סוכרת חיים ארוכים, איכותיים ומשמעותיים, בלי לתת למחלה לגנוב לו את הבמה.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים