הבוקר (ראשון) מצאתי את עצמי עומד בהר הבית. הערב אעמוד תחת החופה בחתונתי, ואשבור כוס כדי לזכור את החורבן של המקום הקדוש ביותר שלנו. הכוס הזו אמורה לסמל שבירה. אבל הנה מה שלמדתי בשנתיים ומשהו מאז הטרגדיה שלקחה את אשתי ושתי בנותיי הקטנות: הנצחת השבר אינה מספיקה.

כי החיים הם כמו ללכת במעלה מדרגות נעות שיורדות. ברגע שאתה מפסיק לזוז, אתה מתחיל להחליק מטה. עמידה במקום אינה אפשרות – לא עבורי, לא עבור ישראל, לא עבור העם היהודי.

עבורי, השיקום פירושו שלושה דברים: חלום, פעולה והחלמה. ההחלמה האישית שלי החלה לפני שנה כשהתחלתי לצאת שוב לדייטים, והפעולה באה היום כשאני מתחתן עם הכלה היפה שלי, עליזה. אבל החלום שלי – החלום שלי גדול ממני, גדול מהילדים שלי. זה קשור לעם היהודי, למדינת ישראל, למלחמה המתמשכת ולחטופים שעדיין מוחזקים ברצועת עזה.

זה הפרדוקס שאנחנו חיים בו: המלחמה הזו לא תנוצח על ידי התקפות נוספות על עזה, אף על פי שהן עשויות להיות מוצדקות. היא לא תנוצח על ידי משא ומתן עם טרוריסטים, שהוא בלתי מוצדק. והיא בוודאי לא תנוצח על ידי קריאות "תחזירו אותם הביתה" ברחובות אירופה, אמריקה או ישראל. היא תסתיים רק כשנעשה את הדבר האחד שנמנענו ממנו בשישים השנים האחרונות: נצהיר מחדש על ריבונות יהודית על המקום הקדוש ביותר שלנו – הר הבית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: אברהם עובדיה

חשבו על זה. במשך אלפיים שנה יהודים התפללו לשוב לירושלים, ובתפילות שלנו הביטוי הזה פירושו בעיקר דבר אחד: הר הבית. הנביאים שלנו אמרו שבית המקדש ייבנה מחדש, ונוצרים ומוסלמים מאמינים שהמשיח שלהם יבוא רק כשזה יקרה. היחידים שנראה שמטילים ספק בנביאים הם היהודים עצמם.

להיסטוריה יש דרך מעניינת לדחוף אותנו. כשיהודים לא פועלים, אלוהים יוצר תנאים שאין לנו בהם ברירה. כשאנחנו מפולגים, האויבים שלנו תוקפים ומכריחים אותנו להתאחד. כשאנחנו מתעלמים מהר הבית, אלוהים מאפשר לחמאס למתג את המלחמה שלהם "מבול אל-אקצא" – תזכורת למה באמת אנחנו צריכים להילחם. כשאנחנו נכשלים לשחרר את החטוף הקדוש ביותר שלנו – הר הבית – אלוהים מונע מאתנו לשחרר את החטופים מבשר ודם.

אז כן, אני עולה להר הבית עם חלום: שבקרוב הוא יהיה שלנו שוב. כי ביום שנחזיר אותו, ביום שנשחרר את החטוף הוותיק ביותר שלנו, זה היום שבו נשחרר גם את כל האחרים.

במילותיו של המלך דוד בשיר המעלות: "היינו כחולמים". בין התפילות שלי הבוקר היא התקווה שהמנהיגים שלנו בקרוב יבחרו באפשרות הזו – למען ישראל, למען עמנו, ולמען החזרה המהירה של החטופים שלנו.

==

הרב ליאו די הוא מחנך המתגורר באפרת. ספרו 'משנים את העולם: תרומתה של היהדות למודרנה" ראה אור לאחרונה בעברית לזכר אשתו לוסי ובנותיו מאיה ורינה שנרצחו בידי מחבלים בפסח תשפ"ג.