עם יציאת הכנסת לפגרה, שכך במקצת הפולמוס סביב החוק הפוטר חרדים משירות צבאי או אזרחי. אין ספק שאחרי החגים, לכל המאוחר, תתלקח אש המחלוקת בנושא זה.

בינתיים, אני מבקש לנצל את פסק הזמן שנוצר לשם בדק בית פנים מגזרי, ברוח דברי הרמב"ם הקובע שהצומות נועדו ' לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה'.

אין ברית עם החרדים, יש ביזיון והשפלה

לא על החוק עצמו אני כותב, עליו נכתב עליו די והותר. אני זועק מרה על נציגי הציבור הדתי לאומי התומכים בו, ובזה מבזים את עצמם ואת המגזר כולו. מטעמי נוחות, נתמקד בדברים המייצגים שאמר בהזדמנויות שונות העיתונאי המוכשר ידידיה מאיר. לאחרונה, בעקבות פרשיית גפני האחרונה, הסתייג מאיר מדבריו של גפני בגלל שאלה פוגעים בברית הטבעית שבין העולם החרדי לבין הציבור הדתי לאומי; ברית של תורה ושל קיום מצוות.

הדברים נשמעים סבירים, אלא במבט שני מתברר שהם זריית חול בעיני צופיו וקוראי טוריו. הברית שהוא מתאר היא דמיונית. ברית כורתים שני צדדים שווים מתוך כבוד הדדי וערכים משותפים. נכון, הציונות הדתית, תמיד כיבדה את עולם התורה החרדי והתייחסה בכבוד לגדולה. מאידך, העולם החרדי, על ישיבותיה וחצרות אדמ"וריה, תמיד התייחס לעולם הדתי לאומי בבוז, בהתנשאות, בשחצנות ובגאוותנות.

'מזרוחניקים', (ז"א חפיפניקים מחינה דתית) היו בעיניהם ו'מזרוחניקים' נשארו. מקסימום, לדידם, הדתיים נועדו להיות חוטבי עצים ושואבי מים לחרדים… או כפי אמר אדמו"ר ידוע שהקים בית חולים לתפארת, כשנשאל מי יאייש את המוסד אם חסידיו אינם לומדים לימודי חול, ענה: 'בשביל זה יש את הדתיים'. אין כאן ברית. יש ביזיון והשפלה.

העולם החרדי מבטל, פוסל ובז לעולם התורה המפואר של הציונות הדתית

מנהיגי החרדים, ובאי כוחם בפוליטיקה ובתקשורת, מתלוננים ש'גזירת הגיוס' מאיימת להשמיד חלילה את לימוד התורה ובכך לסכן את עצם קיום העם היהודי כי (כדבריו של רב סעדיה גאון) : 'אין אומתנו אומה אלא בתורתה.' אבל בתורתו של מי מדובר? תלמידי ישיבות ההסדר והשילוב והמכינות הקדם צבאיות ותלמידות המדרשות כבר מתגייסים, משרתים ונושאים בנטל כלוחמים. כנראה שגיוס, כשלעצמו, איננו פוגע בתורה. למה? כי העולם החרדי מבטל, פוסל ובז לעולם התורה המפואר של הציונות הדתית (כמו שבזים או מתעלמים לגדולי התורה שלה החל בראי"ה קוק זצ"ל והגרי"ד הלוי סולובייצ'יק זצ"ל עבור להגר"א ליכטנשטיין זצ"ל או הגרנ"א רבינוביץ זצ"ל).

ידידיה מאיר, בעצמו נצר לאצולת הציונות הדתית, אישר ואישרר את העמדה המקוממת הזאת באחת מטוריו בעיתון ב'שבע'. אז, לפי מיטב זכרוני, הביע תמיכה בפטור תלמידי הישיבה משירות צבאי בגלל איכות לימוד התורה בישיבות החרדיות והאווירה הנשגבה האופפת אותו. מאיר הוסיף שלמרות שהוא מעודד את כל עם ישראל ללמוד דף יומי (דבר מבורך כשלעצמו), אין מה להשוות את ערך הלימוד בישיבות ללימוד הדף היומי.

די להיות חוטבי עצים ושואבי מים

בקיצור, הדף היומי מתאים לדתיים ה'מזרוחניקים.' אולם, תלמוד תורה אמיתי, המגן על עם ישראל, נמצא רק בפוניביז' ובחברון ובבריסק. באמת?! הדרכה כף רגלו פעם בבית המדרש של ישיבת הר עציון ושלוחותיה? בברכת משה במעלה אדומים? במרכז הרב? האם מכיר את  המקומות האלה שבהם הלמדנות היוצרת (תאוות לבם של גדולי ליטא מאז ר' חיים מוולוז'ין) משגשגת. את כל הוא איננו גורס? כל עוד שזה המצב, אין מקום ואין סיכוי לברית אמיתית בינינו לבינם. לא אנחנו זורקים להם גט, כהערתו של קלמן ליבסקינד, הם מעולם לא באו איתנו בברית הנישואין כדת משה רבינו ועם ישראל. מי שטוען אחרת פשוט פוגע בכבוד עצמו ובהשקפת עולמו.

וכבוד עצמנו ומשנתו ראויים לכבוד. במילים אחרות, למה הם מבטלים אותנו? כי אנחנו מאיימים עליהם. אנחנו מוכיחים שחיי תורה ומצוות ניתן לקיים במלוא מובן של המילה בלי הסתגרות מוחלטת (רק מבוקרת) ובלי עוני מחפיר, בלי צורך לעשות שבתנו חול כדי לא להצטרך לבריות. כי תורתנו אמת ואיכותית ואמיצה ומקריבה ומחוברת לכל עם ד'. אז די להיות חוטבי עצים ושואבי מים.

די לנציגי הציונות הדתית לקנות את המיתוס הנדוש הזה. די לאנשי תקשורת הימנית המזוהה עם הציונות הדתית לרקוד לפי החליל של מועצת גדולי התורה ועסקניה ובכך פוגעים בחיילים שהוליד עולם התורה הדתי הכולל תלמידי חכמים, למדנים, ראשי ישיבה, רבנים ופוסקים, ראשי כולל ודיינים.

לא מנהיגי ודוברי ומסנגרי החרדים יודעים דעת עליון ויכולים לקבוע בתורתו של מי מתחשב נותן התורה ית' כשמגן על עם ישראל. דווקא יתכן שתורת הציונות הדתית המתבטאת בלימוד ובעמידה שכם אל שכם עם אחינו ואחיותינו בחזית ובעורף מול ההעמלק של ימינו היא אשר מכריעה והיא אשר מקרבת את שאר העם לעבודת ד' שתמיד אוהב אותנו.

==

הרב פרופ' ג'פרי וולף, בוגר אוניברסיטת האורווארד, הוסמך לרבנות ע"י הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק ולימד שלושים שנה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן וזצ"ל. מראשי תנועת 'הציונות הממלכתית'.