למרות שעברו שנים רבות מאז עלו לארץ מאתיופיה, הנתונים מלמדים כי שערי האקדמיה עדיין חסומים בפני העולים. בשנת הלימודים האחרונה למדו רק 2,198 סטודנטים יוצאי העדה, מיעוטם – 477 סטודנטים למדו באוניברסיטאות, והשאר – 1,721 במכללות.

כך, למשל, מתוך כ-23 אלף סטודנטים הלומדים באוניברסיטה העברית בירושלים רק 40 מהם יוצאי אתיופיה (כ-0.17 אחוז בלבד מהתלמידים במקום), כשלפי מספרם של עולי אתיופיה בארץ (כשני אחוז) – היה מספרם צריך להגיע לכשלוש מאות לפחות. באוניברסיטת בן-גוריון לומדים רק 53 סטודנטים יוצאי אתיופיה, ובאוניברסיטת תל אביב רק 67 סטודנטים. האוניברסיטאות הקולטות ביותר הן אוניברסיטת בר-אילן (96 סטודנטים) ואוניברסיטת חיפה (146). 

הוועדה לעלייה, קליטה ותפוצות של הכנסת מבקשת לנסות ולשנות את המצב הנוכחי, ולגייס לצורך כך את משרדי הקליטה והחינוך, וועד ראשי האוניברסיטאות. יו"ר הוועדה, ח"כ ליה שמטוב (ישראל ביתנו) אומרת, כי מבדיקתה עולה שהסיבות לתופעה מגוונות: הבחינה הפסיכומטרית איננה מתורגמת לאמהרית, בניגוד לתרגום קיים לאנגלית, ערבית ורוסית. "השאלות נובעות מתפיסת עולם מערבית מובהקת, הזרה לחלק ניכר מהעולים" אומרת שמטוב ומוסיפה כי "גם שיעורי ההכנה, המכינות הקדם-אקדמיות ושיעורי העזר עולים כסף רב, שברוב המקרים איננו בנמצא אצל משפחות מעולי אתיופיה".

מחר (ג) ייערך בכנסת דיון מקיף בעניין, בהשתתפות נציגי המשרד לקליטת העלייה, משרד החינוך, הסוכנות היהודית, ועד ראשי האוניברסיטאות, אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון, מכונים פסיכומטריים, המועצה להשכלה גבוהה, המרכז האקדמי רופין להגירה ושילוב חברתי, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, עמותת "טבקה" וארגונים יוצאי אתיופיה.