גם בש"ס וגם ביהדות התורה מבינים שבקדנציה הזאת הן תיאלצנה לקבל פשרות מסויימות בתחום שנאבקו עליו בעוז בעבר.

ביהדות התורה הודיעו שיהיו מוכנים לקבל את מתווה יעלון, שהתנגדו לו בעבר, וכולל גיוס חרדים לשירות אזרחי, וצמצום הפטור לתלמידי ישיבות. הם עדיין לא מקבלים את מתווה לפיד, שכולל בעיקר את הצטרפות החרדים לשוק העבודה. יתכן שהם אכן מעדיפים את מתווה יעלון, ויתכן שהם מבקשים לבחון את יכולת ההתגמשות של לפיד.

גם בש"ס פיזרו אתמול רמזים על יכולת התגמשות, ואמרו שהם יכולים למצוא נוסחה שתהיה מקובלת עליהם ועל לפיד.

יש עתיד, שככל הנראה תהיה שותפה בכירה בקואליציה, הודיעה כי לא תוותר על שוויון בנטל. חוק טל פג, ובמפלגות החרדיות כבר מבינים שחוק חדש לא יחוקק. הן בש"ס והן ביהדות התורה מבינים שאם הם יסרבו לפשרה – נתניהו יכול להקים קואליציה בלעדיהן.

מאידך, ביש עתיד ובליכוד מבינים היטב שהם לא יוכלו לגייס את החרדים בכוח.

אבל גורם נוסף נכנס לתמונה: החרדים רוצים לעבוד, וחלק לא מבוטל מהם רוצה גם להתגייס. הרב אמסלם אמר זאת כבר לפני שנתיים, והודח מש"ס בעקבות דבריו. אבל גם בש"ס כבר מבינים שזה המצב. (וכבר לפני שנתיים אמר לי פעיל מרכזי בש"ס, שהבעייה עם אמסלם אינה הדעות שלו, שהן ודאי נכונות, אלא העובדה שהוא מביע אותן בקול).

ויתכן גם שהחרדים מוכנים לשלם ללפיד מס שפתיים כדי להכנס לממשלה. הביצוע? אלוהים גדול.