את העבודה הנחה ראש החוג לאזרחות במכללה, ד"ר דוד מ. פויכטונגר והיא עוסקת בשאלת יחסו של ז'בוטינסקי אל המסורת והדת היהודית. בסוגיה זו ניכרת תמורה ביחסו אליה לאורך השנים. בתחילה היה ז'בוטינסקי מסויג מהדת אך בהמשך התמתן ובסוף אף הביע אהדה מופגנת. חוקרים רבים אינם רואים בתמורה זו שינוי אמיתי אלא התבטאויות לצרכים פוליטיים. לעומתם, אחרים מזהים שינוי תפיסתי אמיתי ביחס לדת ומציעים הסברים שונים לעניין.

עיקרה של העבודה עוסק ברומן ההיסטורי 'שמשון' ובניתוח חלקים ממנו. מסקנת הניתוח מבססת את הטענה שאכן ז'בוטינסקי שינה את יחסו אל המסורת וראה בה גרעין הכרחי לתנועת הלאומיות היהודית (שאמנם לבושה החיצוני 'מושאל' מעמי אירופה). כיוון זה מתחזק גם ע"י מסה בשם 'ארבעה בנים' שכתב ז'בוטינסקי. משם עולה שלדעתו, סוד כוחם של היהודים הוא השמירה על המסורת וזהו המפתח להצלחת הלאומיות היהודית, וזוהי אף ייחודיותה ונשמתה הפנימית