כמה קטן ככה מטריף • ביקורת מסעדת מרוין

ווידוי אישי תחילה: התלבטתי אם לכתוב על המרוין. ככה זה כשאתה מגיע למקום שאתה מעדיף שיישאר כזה שמוכר למתי-מעט. אחרי הכל, לא בכל יום מוצאים מקום אינטימי וחמים במרחק פחות מדקה משדרת ממילא ההומה, ועוד כזה שהאוכל בו נעים, קליל ושובה.

אבל נחזור להתחלה, המרוין הוא בר יין חדש, שנפתח לפני כחודשיים, על ידי יענקלה תורג'מן, השף של מסעדת 1868. זהו כבר המקום השלישי שנפתח על ידי תורג'מן, אשר אט-אט הקים אימפריה קטנה, כאשר כל אחד מן המקומות מספק חוויה לגמרי שונה. מסעדת 1868 הינה מסעדת גורמה עילי בעלת מנות מורכבות ומתוחכמות, בצמוד אליה נמצא הזוטא – בר קוקטיילים צעיר עם מנות טאפס, ועכשיו – מגיע המרוין, הנמצא מרחק מטרים ספורים מבסיס האם.

המרוין, שהחלל בו שוכן היה יכול גם לאכלס קיוסק, הפך בזכות עיצוב פונקציונאלי ומתוחכם למקום שגודלו הקטנטן מהווה דווקא יתרון. המקום ביתי וחמים בצורה לא שכיחה; לא קיימת כל הפרדה בין הבר לבין המטבח הזעיר, באופן שמאפשר לראות כל פרט מסביב: התקנת המנות, הניקיון הבוהק, הסדר המופתי ואפילו מלאכת פילוש הכוסות הקפדנית.

בזכות המבנה העתיק בעל התקרה הגבוהה, תוכלו לשבת גם בקומת גלריה, המציעה ישיבה על ספות נמוכות, חלף הספה הגבוהה וכסאות הבר בקומה התחתונה. אנחנו בחרנו בקומה התחתונה, הצמודה למטבח והתוססת יותר.

כיאה למקום שמגדיר את עצמו כבר יין, מציע המרוין תפריט יין מרשים, עם מגוון רחב של יינות מכל המינים והסוגים. התפריט מעוצב באופן ייחודי והוא בנוי באופן מונגש גם להדיוטות בתחום היין, באופן המפרט בצמוד לכל אחד מהיינות את רמת החמיצות, העפיצות והגוף שלו, ומציג את המחיר לכוס, קראף ובקבוק.

היינות שזכו להיכנס לתפריט נבחרו בקפידה, לאחר שצוות טועמים בחן אותם בטעימה עיוורת, נוסף על יינות רבים אחרים שכשלו בבדיקה המחמירה. לצד תפריט היין תמצאו את תפריט האוכל, המורכב משורה של מנות המותאמות לאכילה לצד כוס יין, שהמכנה המשותף שלהן בפשטותן היחסית: כל המנות מותקנות ממעט מרכיבים שמצריכים מינימום התערבות, ושהתגלו בהמשך כטריים וכאיכותיים.

אנחנו, שהגענו בערב ירושלמי קריר, פתחנו בטעימה של מרק ארטישוק ירושלמי מהביל עם שקדים קלויים (39 ש"ח). המרק, שהוקרם קלות היה בעל טעמים עדינים ונעימים של ארטישוק טרי בשלהי עונתו, והשקדים ששחו בו העניקו לו ניגוד מעניין.

לצידו לגמנו יין ריזלינג "שחר" של יקב תבור (42 ש"ח). מהמרק המשכנו לכריך טייגר ברד וגבינת גרוייר (38 ש"ח). הכריך, המורכב מלחם שנאפה במקום במרקם של באגט צרפתי, היה טרי וקריספי בצורה יוצאת דופן ועטף בחום בקצ'וי, בצל סגול מוחמץ וכן את הגבינה המלוחה-מתוקה.

היטיב שותפי לארוחה לתאר את המנה: "כזה סנדוויץ' הייתי שמח לקחת לבית הספר". ואכן, מדובר בעוד מנה פשוטה, קלילה ולא יומרנית, שחומרי הגלם המעולים שלה הופכים אותה ללא קושי למצוינת. לרגע לא שכחנו שאנחנו בבר יין, ולצד הכריך שתינו יין שרדונה של יקב קסטל (75 ש"ח), שהשתלב היטב עם המנה.

לאחר הפוגה קלה, הזמנו אספרגוס ירוק על פולנטה (45 ש"ח), שמכונה כאן בשם המקורי – קרם תירס. כיוון שמדובר בתורג'מן אי אפשר שזו תהיה פולנטה קלאסית, ולכן, מלבד העובדה שהפולנטה נעשית מתירס טרי ולא מקמח תירס, יש טוויסט נוסף במנה: גבינת הפרמזן המסורתית נדחקת לטובת גבינת קשקבל, שנותנת למנה חריפות עדינה, כמעט בלתי מורגשת.

מעל הכל מפוזרים פירורי קרמבל מלוח שמעניקים למנה מרקם ייחודי נוסף. התוצאה הסופית היא מנה קלילה, הרמונית ומדויקת. מנה נוספת שבלטה לטובה היתה מנת גרבלקס סלמון (42 ש"ח).

לפילה הסלמון המעושן שנפרס לחתיכות נדיבות, ועבר כבישה ביתית מסורה בידיו של תורג'מן שודכו שמיר, קרם פרש, סלט מלפפונים בחרדל ו-מאפין אנגלי.

שוב, מנה שהוגשה בפשטות יחסית וללא התחכמות מיותרת, ועם זאת היתה מעוררת חיוך ומשובבת חיך: השידוך בין מאפין טרי, מריחת קרם פרש קלה כשמעל נתח הסלמון, עם הבוסט של הסלט הייחודי התברר ללא ספק כזיווג הגון. וכמובן, כוס יין הקומולוס האדום (45 ש"ח), בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק, שליוותה את המנה, לא הזיקה.

אז כן, אם חשקה נפשכם במקום שמאחד אוכל פשוט, אבל מקורי, מחומרי גלם מעטים אך מעולים, שמותקנים היטב, והכל בסביבה נעימה וכייפית, נראה שמרוין זה המקום בשבילכם. רק טובה אישית: אל תגלו עליו לאף אחד….

==================================================
מרוין

רח' המלך דוד 10, ירושלים

א-ה 17:30 עד אחרון הלקוחות.

שישי 8:00 ועד שעתיים לפני כניסת שבת.

מוצ"ש חצי שעה לאחר צאת השבת ועד אחרון הלקוחות.