העיתונאים והאופוזיציה השתמשו במשפחת גולדין

ביום שמשפחת גולדין תדרוש מצור אמיתי על חמא"ס – כל תומכיה החדשים יעלמו. גם כל העתונאים שקידמו את הכתבות על סערת הויכוח בין ההורים השכולים לחברי הכנסת של הלכוד

איך אני יודע?

היינו בסרט הזה יותר מדי פעמים.

קחו לדוגמא את אותה כתבת של ערוץ נחשב שעשתה את הכתבה, על שקרה בועדה. היה בקולה המון אמפטיה להורים ועויינות לדרג הפוליטי. לא חלילה כלפי היו"ר ח"כ קרין אלהרר, מיש עתיד, שיזמה את דיון חד צדדי ו\עם הורים שנבחרו בקפידה תוך השארת הורים שכולים אחרים, שלא בסוד הישיבה למען לא יפריעו למיצג המחאה בחסותה.

פרובוקציה מתוכננת

אז אך אני יודע. צ'מעו סיפור:

בעודה מדברת על ביזוי המשפחות השכולות, אותה גברת בשינוי אדרת ושינוי זמן, עשתה בעבר כתבה בו ביזתה את ההורים השכולים שעמדו מול מאהל שליט ומחו נגד עסקת שליט. זה היה כשנה לפני העסקה הנוראה שהביאה שכול ויגון.

עמדנו נפגעי טרור עם הורים שכולים מול בית נתניהו בקריאה שלא לשחרר מחבלים ורוצחים. כשהגיעה למקום, כמו בריטואל הקבוע, גם הפעם התעלמה מהמחאה שלנו והלכה לאוהל שליט.

לאחר שקראנו לה מעבר לכביש לבוא גם אלינו 'לראיין פעם אחת את נפגעי הטרור', הגיעה עם מצלמה פתוחה ואיתה שלוש צעקניות שצעקו על המשפחות בגסות. כשקלטתי את הפרובוקציה המאורגנת ביקשתי ממנה שלא תכניס את הקטע. אבל היא הכניסה.

היא גם אחראית על הכתבה שבה ניתנו לבני משפחת שליט מיקרופונים סמויים כדי שההפרעה שלהם לטקס הממלכתי בהר הרצל שמפריד בין יום הזכרון ליום העצמאות, עם משפחות שכולות, תיקלט בשידור חי.

היא בעד כיבוד משפחות שכולות בתנאי שיהיו בצד שלה.

בגל"צ מידרו את ההורים השכולים מהצד הימני

או קחו לדוגמא את מפקדה לשעבר של התחנה הצבאית. מי שכותב בימים האחרונים נגד הח"כים מהליכוד שעומתו מול ההורים השכולים. הוא כותב שהשתתף בפגישות קשות בין שרים למשפחות שכולות ונאמרו שם דברים קשים מצד ההורים, אבל לא השיבו להם. גם לא הוא…

אבל מי אמר שזה מה שהם רוצים. אמרה לי אם שכולה "אני לא אוהבת את סוג הליטוף כשעושים ממני מטומטמת ואומרים לי אנחנו מבינים לכאבך ועם הורים שכולים לא מתווכחים…"

בעודו כותב על מתן כבוד למשפחות, אני נזכר בפגישה כואבת בין הורים שכולים בראשות ד"ר אריה בכרך בה גם השתתף המפקד הנ"ל, תא"ל ייצוגי, בלשכתו של קצין חינוך ראשי. זו היתה פגישה מלאת הדר ונבובה. מלאת כבוד אבל עם המון אויר.

הנה הרקע. בזה אחר זה עלו בגל"צ – בראשות אותו מפקד אייטמים חד צדדים של שכולים בעד מו"מ עם ערפאת. לעומת זאת דחו את אלה שמתנגדים. צריך לומר שהדחייה הייתה בנעימות, כמעט באצילות בריטית מהסוג… תודה שפניתם אלינו נפנה אליכם.

עד שנשבר להורים ופנו לרמטכ"ל שהורה לראש אכ"א שהורה לקצין חינוך ראשי לקבל אותנו. באו הורים שכולים – כמו בכרך, ופצועים – כמוני. הגענו בזמן שנקבע והמתנו בסבלנות בחוץ כחצי שעה עד שיסתיים מפגש של הקצין הבכיר עם … חבר.

מילא אני. אבל ההורים השכולים. ומה עם זמנו של הד"ר בכרך שבא מרחוק והוא עוד יקה… אחר כך הותיר אותנו הגנרל באמצע הפגישה ויצא החוצה לשאוף אויר כי השיעמום גבר עליו. זילזול? חלילה. סתם רקיקה עלינו. ('אתם משעממים אותי, יצאתי להתרענן')

היה יותר טוב שיתייחסו אל נפגעי הטרור בפחות חיבוקים מהסוג שהוא כותב עליהם ולא כאילו אנו עדת מטומטמים.

היום הוא מטיף מוסר ומבקש סליחה ממשפחת גולדין ומגנה את הח"כים.

ולכן רק בדבר אחד אני בטוח: ביום שמשפחת גולדין תדרוש מצור אמיתי על חמא"ס – כל תומכיה החדשים יעלמו.

==

מאיר אינדור הוא סא"ל במיל' ויו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור".