הרב מול האלוף: הקרבות בצבא נחשפים

על רקע פקודת 'השירות המשותף' בצה"ל שגובשה במקום פקודת 'השילוב הראוי', ועוררה זעם רב בקרב גורמים בציונות הדתית, היום (ראשון) פורסם כי עוד לפני פרסומה, התנהלו מאבקים רבים בין הרב הצבאי הראשי הרב רפי פרץ, לבין גורמים במטכ"ל כאשר סלע המחלוקת העיקרי היה התנגדות של קצינים שונים לדרישה לתת לחייל הדתי את הבחירה המלאה אם לבצע משימות מבצעיות לצד נשים.

על פי הדיווח באתר ynet, בחודש מרץ האחרון, לקראת ניסוחה הסופי של הפקודה, דרש הרב רפי פרץ לשנות את נוסח הטיוטה ומחה על הניסוח שלפיו חייל דתי יהיה "זכאי לבקש" להימנע מפעילות משותפת עם חיילת, ודרש שבפקודה ייכתב "חייל דתי יהיה זכאי להימנע מביצוע פעילות משותפת עם בני המין השני", כפי שנכתב לטענתו בפקודה המקורית.

על פי הדיווח של יואב זייתון, ברבנות הצבאית הסבירו כי הנוסח שהוצע עלול להביא לכך שחייל דתי יהיה מחויב לבוא במגע פיזי, למשל בפעילות מבצעית לצד חיילות או לוחמות. ואכן, בהתאם לדרישה של הרב פרץ שונה נוסח הפקודה באופן שמשאיר בידי החייל הדתי את ההחלטה.

בנוסף, חודשיים לאחר מכן, כאשר בכירים בצה"ל התבקשו להגיש הערותיהם ולאשר את הפקודה המתהווה, יצא ראש אגף התכנון במטכ"ל, אלוף עמיקם נורקין, נגד הסעיף שנוסח לבקשת הרב הצבאי.

האלוף נורקין, שנחשב למועמד המוביל לכהן כמפקד חיל האוויר הבא, טען בדיונים פנימיים כי "סעיף זה חותר תחת הסמכות הפיקודית, המהווה את עמוד התווך של שירות הביטחון בצה"ל, ומבזר הלכה למעשה את העיקרון הבסיסי בצה"ל של ההיררכיה הפיקודית. סעיף זה מהווה פתח מסוכן למדרון חלקלק שיאפשר לחיילים לבחור ולהחליט באילו פעילויות ומשימות הם ייקחו חלק ובאילו לא. זהו מצב שלא ניתן לאפשרו במערכת צבאית, המושתתת על נורמות של סדר ומשמעת".

האלוף נורקין, שזכה לתמיכת גורמים בכירים נוספים בצה"ל, סירב לאשר את הפקודה שהוצעה, ואכן הנוסח שונה פעם נוספת לפני שאושרה על ידי הרמטכ"ל גדי אייזנקוט והופצה.

דרישה נוספת של הרב פרץ שלא התקבלה הייתה לאפשר לאנשי קבע דתיים לדרוש להימנע משירות ביחידה מעורבת, דוגמת גדוד קרקל. לדבריו, אם איש קבע יוכל רק לבקש פריבילגיה זו, "הדבר עלול למנוע מחיילים איכותיים ובעלי מוטיבציה להמשיך לתרום, משום ששירות ביחידה מעורבת יביאם בהכרח למצבים שהם בניגוד לאמונותיהם הדתיות. זה מעמיד את המפקד הדתי בסיטואציה של חוסר שוויון והסיכוי להיכשל במקרה כזה הוא גדול". בעניין זה נקבע בסופו של דבר שההחלטה תהיה בידי מפקדי החייל ועל סמך שיקול דעתם.

לעומת זאת, מהדיווח עולה כי בסעיפים אחרים, צה"ל כן הגביר את ההתחשבות בדרישות הרבנות הצבאית. כך למשל נקבע כי בהכשרות או בקורסים שבהם יש חשש למגע גופני בין חיילים לחיילות, החייל הדתי יהיה זכאי להכשרה מבן מינו.

אך כאמור, בכל הנוגע לפעילות משותפת דוגמת ניווט, נסיעה ברכב או תורנות שמירה, הדבר יהיה נתון לשיקול דעת המפקד, שיוכל גם לא להתחשב בבקשת החייל הדתי.

גורם ברבנות הצבאית אמר ל-ynet: "דרישתו של הרבצ"ר הייתה לגיטימית ומשקפת את פועלו למען התחשבות ברגשות החיילים הדתיים. יש גדודים בצה"ל שבהם שליש ואף יותר מכך הם דתיים או מסורתיים, והעברת ההחלטה לגביהם לידי מפקדיהם היא בגדר בריחה מרצון לקבוע מדיניות צה"לית אחידה. זאת הטלת אחריות בנושא על מפקדים, מה שעלול ליצור באותה הסיטואציה הוראות שונות בשתי יחידות".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "אין בכוונתנו להתייחס לנאמר בדיונים פנימיים שקדמו לפרסום הפקודה. עבודת המטה בנושא בוצעה בשיתוף כל הגורמים הפיקודיים והמקצועיים במטה ובשטח, בהם הרבנות הצבאית, חיל החינוך וגורמי הפרקליטות הצבאית הרלוונטיים. כל העמדות שהוצגו נשקלו בכובד ראש ולבסוף פורסמה הפקודה כפי שאושרה על ידי הרמטכ"ל".

גורמים צבאיים הוסיפו כי לפי סעיף 12 בפקודה, שעוסק במילוי משימות משותף, "פעילות חיילי צה"ל תעמוד בקוד מדיניות השירות המשותף, וחייל שאורח חייו דתי זכאי לבקש להימנע מפעילות משותפת עם בן המין השני. אם יש חשש סביר ממגע גופני, לייחוד או לפעילות בלבוש חשוף, נדרש המפקד להיענות לדרישה זו".