הרב גורדין: ילד בכיתה ח' לא צריך סמארטפון
הרב עמיחי גורדין בטור על בעיית הדור: "זה לא רק התכנים אלא גם ההתמכרות למסך. כשאתה חושב על זה בצורה קרה ומפוקחת – אין שום סיבה שילד ישב על אינטרנט יותר משעה ביום"
הרב עמיחי גורדין בטור על בעיית הדור: "זה לא רק התכנים אלא גם ההתמכרות למסך. כשאתה חושב על זה בצורה קרה ומפוקחת – אין שום סיבה שילד ישב על אינטרנט יותר משעה ביום"
הרב ישראל רוזן אומר שישראל צריכה להיות 'אור לגויים' בנושא מלחמה בטרור: לבצע חקיקת חירום המענישה בהחרמת רכוש ובהגלייה כל מי שידע על פיגוע מתוכנן ולא דיווח עליו, ו/או לא ניסה להניא את המפגע, או תמך בו בדברי עידוד או הסית לכך
הרב ישראל רוזן אומר כי לכנופיית מציתי הבית בכפר דומא אין דבר וחצי דבר עם החינוך הדתי-לאומי, או הלאומי-תורני, שקיבלו במוסדות הציונות הדתית ואגפיה ולכן המגזר פטור מחשבון נפש
כל עוד קיים החוק הנוכחי, וכל עוד אין רגולציה ואין 'השגחה עליונה' על ה'השגחה הפרטית', לפנינו הטעייה ומצג שוא; האזרח הקטן, שאיננו מודע למאבקי הכוחות האנטי-מימסדיים, הרואה 'אישור השגחה' משייך זאת לגורם המוסמך בתחום הכשרות. האם תיחכומים כאלו אפשריים במרכיבי המזון? האם משרדי הממשלה הרלבנטיים היו מאפשרים 'אישורי' תברואה/ בטיחות/ אקולוגיה בניסוחים מתוחכמים?
בפונדקאית יהודיה, מתעוררות שאלות נוקבות מי 'האם' לאיסור עריות וחיתון קרובים. וכן, אם הביצית נרכשה מנכרית נפלנו לשאלה סבוכה בקשר ליהדות העובר. בפונדקאות חו"ל פשיטא שהילוד אינו יהודי וגיורו בלתי אפשרי כאשר הדגם המשפחתי שיחווה הוא תועבת 'זוג' חד-מיני
הרב ישראל רוזן מצטט מספרו של הרב מנחם כשר, על כך שבזמן הגאולה וקיבוץ הגלויות ראוי להחזיר את מנהג שתיית הכוס החמישית שהיא כנגד "והבאתי"
זה היה ניצחון הכלים על האור. במקום מפלגה נקייה וערכית קיבלנו מפלגה לוחמת ועיקשת. לא עיניים טובות, אלא לשון חדה ונוקבת. במקום לקרב רחוקים, הרחקנו 'שמאלנים'
מאז נפילת הממשלה (בתחילת דצמבר) אין תקציב למדינה, אין חקיקה, רק ישיבות חיוניות של ועדות הכנסת, אין מינויים בכירים (כולל ניצבי משטרה), ורשויות שלטוניות נוספות משותקות למחצה. לרב רוזן נמאס מהחלטות היועץ המשפטי לממשלה שמשתק את המדינה
על רקע נאום נתניהו בקונגרס, כותר הרב ישראל רוזן כי "הציונות הדתית לא זו בלבד שלא רואה כל פסול אמוני בהתגרות באומות, אולי דוקא להפך; יש ב'התגרות' מימד של עמידה תקיפה על שלנו, זקיפת ראש, אי-התקפלות ואי-כניעה גם לנוכח מצוקות וספקות"
מול פרשיות ההטרדות המפורסמות אחת ליום קורא הרב יוני לביא לאנשי 'הדת החילונית' לערוך חשבון נפש, כיצד הנורמות המופקרות שקבעו, דרדרו את הנשים שהפכו ל"אובייקט בשוק הבשר"
כל המאבקים והדילים המתומרנים, וכל הפיתולים המינהליים והמשפטיים, סבבו סביב ציר אחד ויחיד; היש צ'אנס לציונות התורנית להעמיד רב מתאים, רצוי לרוב אחיו? השאלה לא היתה מי מן המועמדים ראוי לכתרה שלירושלים, אלא מנין הוא בא ובאיזו ערוגה גדל?
הרב ישראל רוזן כותב כי התגובה לירי הרקטות לעבר ישראל דורש תגובה דורסנית "כולל פגיעה באזרחים תומכים ומשתפי פעולה" ומדוד המלך הוא לומד: להשתמש בנשק של האויב עצמו, בשיטותיו ובחרבו"
על רקע החטיפה הטירוריסטית בגוש עציון נעמוד במדיניות זו גם מול גינויים בינלאומיים וגם אל מול צווחות השמאל הישראלי. בכל מקרה, לסיפוח 'גוש עציון' יש קונצנזוס רחב, גם ללא הכרזת מדיניות זוחלת! ובכן, קדימה!
הקנאות האווילית, ההזויה והרצחנית, של גולדשטיין תרמה לא מעט להמאסת חזון ההתנחלות בקרב שדרות נרחבות בעם, וכך בדיוק מתרחש לנגד עינינו הצופות ב'תג מחיר' במנוד ראש
הרב יוני לביא שוחח עם נומרולוג ומומחה לקבלה ומסכם: "אין ספק שלמרות שאיננו מכירים כלל – הוא צדק! פשוט קלע בול. במה? בערך ב-20% מהדברים. לעומת זאת, היו 20% שכל קשר בינם לביני מופרך לחלוטין"
הרב ישראל רוזן לא מסכים עם גישת 'הכל או כלום' של רבני החרד"ל ואומר ניתן הלכתית לחוקק גם חוקי התפשרות ו'דיעבד' לנוכח המציאות. ומזכיר כי גם היתר מכירה הוא פתרון של בדיעבד
רבני המזרח הצטיינו במתינותם ובהארת פניהם לכל אדם ואפילו 'עמלקי' חובש כיפה סרוגה או שקופה. הם נהגו, ונוהגים, לקרב ולחבק יותר – ובודאי לא פחות – מאחינו האשכנזים. זו מורשת רבנות המזרח, החיבוק ולא הקצף!
רעיון עיועים של נתניהו נולד כתהליך שרשרת על ברכי רעיון קודם שהוא שתי מדינות לשני עמים. הרב ישראל רוזן מציע להחיות את ה'אוטונומיה' הנשכחת, שכל-כך דובר עליה בימי ממשלת בגין וממשלות נוספות, לפיה ישראל שולטת בשטח אך הפלסטינים מנהלים את חייהם בעצמם
גם מבלי לדעת מאומה האם יש ממש בכתב האישום כלפיו או שמא כולו שקר וכזב. עצם הצעת עורכי דינו של 'רב' 'לספק חומר מרשיע על מאן דהו בתמורה לזיכוי אישי' היא מזעזעת מבחינה רבנית ומוסרית. בעיניי זו הודאה עצמית ואחת דינה לשלול את התואר 'רב' ממציעהּ
נדמה שמעולם לא היה היחס לרבנים מצוי בכזה שֶפֶל. אין כוונתנו ליחס שלילי ומזלזל מצד אנשים הרחוקים מתורה ומצוות אלא גם מצד חובשי כיפה וסורגותיה. אם בעבר 'רב' היה שם נרדף לסמכות ויראת כבוד שרק הזכרת שמו מעוררת בך רגשי קודש, כיום השיח התקשורתי והציבורי הופך אותו לעיתים קרובות לקריקטורה נלעגת ולשק חבטות