"באחד בניסן ראש השנה למלכים" (ר"ה פ"א מ"א).

אמר רב חסדא: לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן" (ר"ה ג,א)

ראש השנה למלכים

מן המשנה הפותחת את מסכת ראש השנה, ומדברי הגמרא בעקבותיה, למדנו (כמצוטט לעיל) שיש שני 'ראשי שנים' למלכים; לישראל – ניסן, ולאומות העולם – תשרי. זה לא רק ענין תיארוכי והסטוריוגרפיה אלא מסר רעיוני; שני ראשי השנים מייצגים הוויות שלטוניות שונות, וכדלהלן.

כיוצא בזה שנינו שם (ר"ה י,ב): "רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם… רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם". גם מחלוקת זו איננה כרונולוגית, אלא אוצרת בקרבה משמעות רעיונית. ודרשו דרשנים ופירשו פרשנים והגו הוגים כי לעולמנו שתי בחינות; בחינת 'תשרי' ובחינת 'ניסן'. תשרי – העולם הטבעי, עת הסתו הפותח את המחזור החקלאי השנתי, נקודת הבראשית של העולם "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון" (מתוך תפילת ראש השנה).

מאידך, ניסן הוא הנהגת ה'נס' (=ניסן), המימד האלקי העל-טבעי. הסנה (=ניסן) הבוער באש אושביץ ואיננו אוכל [רבינו בחיי שמות ג,א: "דרשו רז"ל (פדר"א מא) סנה הוא סיני. ואנו יכולים לדרוש מתוך הסנה מתוך ניסן, כי המראה הזאת למשה בט"ו בניסן היה, וזהו מתוך הסנה הוא יום הגאולה לשנה הבאה"].

אומות העולם מתנהלות במעגלי הטבע, המה ומלכיהם ונשיאיהם, כדרכו וכברייתו של עולם. לעומתם, מלכי ישראל, הממלכתיות הישראלית שבכל דור ודור – מתנהלת גם בדרכי 'נס', בהשגחה אלקית שלמעלה מן הטבע.

אם יזכה יבחין

הדברים נכתבים על רקע מיפגש פיסגתי בין מלך אומות העולם, ה'שריף' האמריקאי, עם נשיא ישראל ומנהיגיו, שנערך רק לפני שבועיים כאן, בארצנו, ובירושלים בירתנו. כולנו התלהבנו, כולל בבתי המדרש, תוך איזכור האתגר שמציבים חז"ל (ברכות ט,ב): "לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ואפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם".

המשפט האחרון, "שאם יזכה יבחין", מרמז שההבחנה איננה קלה, וצריך להשתדל ולזכות להבינה. הרי שניהם דומים להפליא; חנוטים בעניבות זהות, אוחזים בז'קטים תאומי צביה, מסתחבקים בידידות זהה ו…נושאים נאומים דומים, נוטפי מור ולבונה, אשר תוכם רצוף לבביות ורצון טוב (ומעידים על כישורי-על של כותביהם).

מחינו כף לנשיא או(ב)מות העולם אשר הרעיף ידידות ומילות הרגעה, ונסך תקוות וכל מה שניתן לצפות במצבנו ממלך אומות העולם. צבטתי את עצמי: "שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אוה"ע". רבונו של עולם, מה נבחין?

לשחרר מחבלים

את התשובה מצאתי בפסוק מפורש בתנ"ך. אחאב מלך ישראל, רשע מרושע, שופך דמים ועובד ע"ז, לקח בשבי את יריבו המר, בן הדד מלך ארם;  "ויאמרו אליו (=לבן הדד) עבדיו; הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם, נשימה נא שקים במותנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך. (וכך עשו) ויאמר (=אחאב) העודנו חי? אחי הוא!" (מל"א כ,ל-לב).

המסר לענייננו: "מלכי בית ישראל מלכי חסד", בניגוד למלכי אוה"ע. מלך ישראל מובחן בשחרור שבוי, גם לויתן וכריש. ואפילו מכנה אותו 'אחי', כלשון הלוחמים.

וייאמר בחדות: אפילו אחאב ואיזבל הרשעים לא היו מחזיקים בכלא כ"ח שנים(!) אסיר בעוון ריגול, ולו החמור ביותר. אין משמעות לנדיבות לבו של אובמה, לחיבוקיו ולמתק שפתיו כל עוד הוא מחזיק בכלא את יהונתן פולארד שלנו, ובידו לשחררו! לא קלטנו שום נימוק להכבדת הלב הנוראית הזו. מציאות בלתי סבירה זו טופחת על פניו של מלך אומות העולם.

ולמרבה האבסורד, מיד כצאתו את העיר, שמענו על דרישה שהציב שר החוץ האמריקאי שנשחרר מחבלים שפוטים כ'מחווה של רצון טוב'. תשובתנו צריכה להיות טבעית: אין שחרור מחבל שפוט עד לשחרור ה'מרגל השפוט שלנו', המחזיק בשיא האזיקות העולמי.

מלכי רחמים

התוודענו לעיל שמלכי אומות העולם מונים לתשרי ומלכי ישראל לניסן. והנה הסבר שונה מזה שהובא לעיל; תשרי – בחינת דין, מזלו מאזני משפט ובו עשרת ימי הדין. זה בחינת מלכי אומות העולם: יקוב הדין! אין שחרור ברחמים. ניסן, "מלכי בית ישראל מלכי חסד הם", הוא בחינת רחמים. מזלו טלה. רועי ישראל, משה ודוד, נבחנו ברחמנותם על הצאן (שמות רבה ב); "היה רועה צאנו של יתרו במדבר. ברח ממנו גדי ורץ אחריו… ועמד הגדי לשתות… הרכיבו על כתיפו והיה מהלך. אמר הקב"ה יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך חייך אתה תרעה צאני ישראל".

==

המאמר נכתב במוצאי ז' דפסח ויפורסם בעלון 'שבת בשבתו'.