הרב אמנון בזק, מרבני ישיבת 'הר עציון', מתייחס למכתבו של ראש ישיבת אילת הרב יוסי רודריגז, שתקף את הרבנים דוד סתיו ויובל שרלו, בעקבות עמדתם בפרשת הרב טאו.

הפוסט המלא של הרב אמנון בזק

בכאב גדול קראתי את מכתבו של אחד מראשי ישיבות הקו, שבו תקף בחריפות את הרב יובל שרלו והרב דוד סתיו (מבלי להזכירם בשמם), והביע "חובה רבתי למחות על חילול השם בהכפשת וביזוי כבוד התורה של מורינו ורבינו הרב צב"י טאו שליט"א, פאר הדורו והדרו".

ראש הישיבה האשים את הרב שרלו והרב סתיו שהם אלו שגרמו לחילול השם, למען אינטרסים אישיים: "הפגיעה איננה רק בו אלא בכולנו – בכל עולם התורה – שאותם המתיימרים לחפש הצדק והאמת, ע"י שמרבים חילול השם, כדי להרוויח רייטינג של תדמית שוחרי הצדק החברתי והגנה על מסכנות, בשעה שכולם יודעים ואולי הם עצמם, שהאמת רחוקה מהם, שרוח עוועים נשאתם להראות לכולם את שאיפתם הנישאה".

אני פורש את תחנוניי בפני מקורבי הרב טאו: אנא, אל תלכו לדרך הזו. אין לי ספק שעבור תלמידי הרב טאו בכל המעגלים מדובר בשעה קשה מאוד. קשה לשמוע את העדויות מפי הנשים שהתלוננו בפומבי עד כה, קשה עד מאוד לשמוע את עדותה של דורית, המספרת על כך שהרבנית טאו והרב צבי יהודה זצ"ל היו מודעים בעצמם לפגיעות בכמה נשים ופעלו להרחקתו של הרב טאו מישיבת מרכז הרב. לציבור הרחב אין כלים לבחון האם דברים אלו אמת או לא. אולם הנשים המתלוננות בציבור ובפנים גלויות על כך שנפגעו, המדברות בכאב כל כך גדול, זכאיות היו שקולן יישמע.

האם טוב היה שהתלונות שכבר הופצו ברבים ברשתות החברתיות יישארו שם מבלי שייעשה בירור כלפי נכונותן? האם אין חשיבות ציבורית לדעת אם הטענות צודקות או מכפישות? היענותם של רבנים להדהד את קולן ולקדם את האפשרות שהן יזכו לבירור אמיתי, היא דרכה האחת והיחידה של התורה, הקוראת לרגישות מיוחדת כלפי החלשים בחברה, ולצורך להגיע במקרים כאלה לבירור האמת, בין אם מדובר בתלונות אמת על אדם שחטא בחטאים חמורים, ובין אם מדובר בתלונות שווא המצריכות להגן על שמו של חף מפשע. זה כל מה שביקשו הרבנים שרלו וסתיו לעשות, באופן זהיר ומכובד וחלילה ללא חריצת דין לפני בירור רציני ואמיתי.

איני מבקש להשיא עצה לתלמידי הרב טאו כיצד עליהם לנהוג בשעה זו. יפים מאוד היו בעיניי דבריו היוצאים מן הלב של הרב נתנאל אלישיב שהופצו ברבים, אך אינני במקום לשפוט מי שאינו נוהג בדרך זו. יחד עם זאת, מי שמעדיף להתעלם לחלוטין מן הטענות שהועלו על ידי הנשים וכלל לא להתייחס אליהן, ובמקום זה בוחר להסיט את הדיון ולהתגולל על הרבנים שהקשיבו לקולן של הנשים וביקשו לפעול לדין צדק, עושה מעשה חמור.

מניין לוקח על עצמו רב את הזכות להיות בוחן כליות ולב, ולטעון ש"כולם יודעים" שהרבנים שפעלו לבירור האמת לא פעלו לשם שמים, אלא רק בשביל "להרוויח רייטינג"? מהי ההצדקה לכנות ראש ישיבה ורב עיר, מרביצי תורה ברבים, בכינוי "אזובי הקיר, שרוב מניין ובניין הצלחתם ע"י הרייטינג התקשורתי האינטרנטי המזוהם"? כיצד ייתכן שמי שמבקש למחות על "הכפשת וביזוי כבוד התורה" של רבו, עושה זאת על ידי הכפשת וביזוי כבוד התורה של רבנים אחרים?

אנא מכם, אל תעמיקו את הקרע הקיים בציבור גם ככה. אל תהפכו את היוצרות, ואל תהפכו את הרב שרלו והרב סתיו לאחראים לחילול השם. כי חילול השם באמת הוא כאשר הבריות אומרות "אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה – ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו".

דומה, שבמצב שנוצר, הרבנים שקראו לבירור האמת תרמו דווקא להרמת קרנה של תורה, ולמנוע מרבים תחושה של אובדן דרך תורנית אל מול שתיקה רועמת כלפי טענות חמורות על פגיעות מיניות. ההתמודדות עם המצב צריכה להיות לגופו של עניין, מתוך שאיפה כנה שהאמת תצא לאור בדרכים מוסמכות, לטובת הציבור כולו.