הרב אמנון בזק יצא נגד מסע הישיבות של הרב דרוקמן, והבעת התמיכה במפלגת "הציונות הדתית". שלש טענות טען הרב בזק נגד מהלך זה, שאני אנסה להסביר מדוע הוא טועה. אולם מעבר לכך, הרושם העולה מדבריו הוא, הקושי של הרב בזק מול תמיכתו של הרב דרוקמן באנשים, שהרב אמנון בזק לא מסכים עם דעותיהם.

טענה ראשונה – רבנים לא צריכים לומר למה להצביע, אלא לתת לתלמידים לבחור לבד. בנוסף, על ישיבה להביא  מגוון דעות כדי שתלמידים יבחרו בעצמם.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: דוברות הציונות הדתית

זוהי טענה לא נכונה. אף רב לא פסק הלכה שכך צריך להצביע, וכל תלמיד יודע שבסופו של דבר הוא יבחר רק במי שהוא ירצה. בנוסף, ישיבה אינה האו"ם. אין שום הגיון שישיבה תביא את כל נציגי המפלגות. יש לכל ישיבה קו רוחני ואידיאולוגי. ישיבה היא מקום שמחנך לדברים מוגדרים, לתפיסת עולם מסוימת, לדרכה של תורה.

השאיפה הטבעית היא לחפש מפלגה או מפלגות שתומכות ברמה כזו או אחרת, בקו הרוחני של הישיבה. בנוסף, המדיה הציבורית מלאה בתכנים של רוב המפלגות הקיימות, ואילו דרכה של הציונות הדתית אינה באה לידי ביטוי כמעט בכלל בתקשורת. לכן אדרבא כדי ליצור איזון הוגן, ראוי להביא רבנים או פוליטיקאים שיפגישו את התלמידים עם דעות שונות ממה שהם שומעים רק בתקשורת.

בנוסף, הרב אמנון בזק מזלזל באינטליגנציה של הבחורים הלומדים בישיבות אלו, וסובר, שהם לא יודעים לדון עניינית בדברים, שאין להם מחשבה משלהם, ולכן, ברגע שיגיע רב ויאמר להם מה נכון – מיד כולם יתיישרו לפי דעתו. אני רוצה להרגיע את הרב אמנון בזק, ולהודיע לו שהחבר'ה הללו רציניים, חושבים, עמוקים, ויודעים לחשוב לבד. גם ללא העזרה שלו.

טענה שניה –  לא מכבודם של רבנים להתעסק בפוליטיקה, הם צריכים להתעסק בתורה ערכים ועקרונות.

בניגוד לזלזול של הרב אמנון בזק בפוליטיקה, שהיא מקום של "יצרים ואגו", פוליטיקה היא קודם כל המקום שבו מקשרים את עולם הרוח והרעיונות – אל עולם המעשה. מלאכה זו קשה עד מאוד, והירידה מעולם הרוח למעשה, לפעמים כרוכה בבעיות, אולם זו לא מהותה של הפוליטיקה.

בוודאי שרבנים חייבים לדבר פוליטיקה. אותם רבנים ואנשי רוח שמלמדים תורה ואמונה, הם אלו שצריכים למתוח את הקווים מעולם האידיאי לעולם המעשה, ולהצביע על העקרונות והערכים החשובים. זה נכון, שאת "מקצוע הפוליטיקה" – כלומר כיצד בפועל פועלים בשדה הממשלתי, את זה צריכים לעשות אנשי המקצוע שהם החכי"ם ועוזריהם. אבל בחירות – עוסקות בעולם "הערכים של הפוליטיקה".

כל מפלגה היא בעלת מצע אידיאולוגי, בעלת תפיסת עולם – וההצבעה לכנסת ולמפלגות היא הצבעה על תפיסת עולם. איך יתכן לעלות על הדעת בכלל, שבשאלה של תפיסת עולם, ערכים, ואמונה – שרבנים לא יביעו את דעתם? למשל, מי שמאמין בדרכו של הרב קוק, ורוצה לראות אותה מתממשת בחיינו עד כמה שניתן, האם הוא לא צריך לדעת שרק מפלגת "הציונות הדתית" הולכת בדרכו של הרב קוק? אז ללמד הרב קוק מותר, אבל לומר מי מיישם את תפיסת עולמו – אסור? אין בכך שום הגיון.

אבל נדמה לי שיש כאן גם מעט צביעות. בתאריך כב' אדר תשע"ה התפרסם ב"סרוגים" שהרב יעקב מדן השתתף בקמפיין רשמי של הבית היהודי וקרא להצביע לנפתלי בנט ולבית היהודי. ובה' אדר תשעט התפרסם ב"סרוגים" שהיה כנס באלון שבות, עם הרב יעקב מדן ואיילת שקד.

הרב מדן אמר "עדיף להצביע לבית היהודי אבל אפשר גם לימין החדש… אך בשום פנים אין להצביע למפלגות אחרות". כלומר הרב מדן אמר במפורש למי להצביע. לא ראינו שהרב אמנון בזק כתב לו בפומבי שזה יוזיל את מעמדו כרב, ושזה לא ראוי לתמוך במפלגה ועוד להשתתף בקמפיין שלה.

אבל מה שמעניין הוא שבתאריך טז' אדר תשע"ט התפרסמה ב"סרוגים" דעתו של לא אחר מאשר הרב אמנון בזק בעצמו, שהביע דעתו בתחום הבזוי שנקרא פוליטיקה. בכתבה מובא שהרב אמנון בזק אמר שהוא מתנגד לאיחוד של הבית היהודי עם מפלגת עצמה יהודית. ולכן הוא אומר שהוא יבחר לימינה של נפתלי בנט. ומדוע? שימו לב להסבר:

"ברור לי לחלוטין שלא אוכל עוד להצביע לבית היהודי. עוד לפני הכנסת אנשי כהנא הרשימה לא ממש נתנה ייצוג הולם למגוון הדעות בציונות הדתית. אולם כעת, יחד עם רבים בציבור, לא אוכל להעלות בדעתי להכניס בקולי אנשים בעלי עמדות קיצוניות, תומכי הרצח שביצע ברוך גולדשטיין, המתבטאים בסגנון אלים וכוחני כלפי מתנגדיהם".

במילים אחרות, לרב אמנון בזק מותר להביע את דעתו במי לבחור. אבל לרב דרוקמן אסור. כשהרב אמנון בזק מסביר לתלמידיו למה לא להצביע לבית היהודי וכן להצביע לימינה – זה בסדר, אבל כשאחרים עושים זאת – זה מוזיל את ערך ת"ח בעיני התלמידים. זה נכון שהרב מדן והרב בזק לא עשו זאת בישיבה, אבל זה לא משנה לדעתי, אני מעריך שרוב קוראי הפוסטים של הרב אמנון בזק הם תלמידיו, או אנשים הרואים בו רב. לכן המיקום הגאוגרפי הוא לא העניין.

אבל אולי כאן טמון גם ההסבר, למה הרב אמנון בזק כועס על הרב דרוקמן. הרב אמנון בזק אמנם לא קורא בפומבי להצביע לימינה ולנפתלי בנט, אבל ברור שהוא מתנגד למהלך של סמוטריץ' שחבר למפלגת עצמה יהודית (אני מעריך שגם החיבור עם מפלגת "נעם" קשה לו). אני מעריך שלדעתו מדובר בקבוצות קטנות בציונות הדתית. אולם ברגע שהרב דרוקמן נכנס לתמונה – זה כבר משהו אחר. המהלך של הרב דרוקמן נותן "לגיטימציה" לאותן דעות קיצוניות של עצמה יהודית ונעם. כי הרב דרוקמן נתפס כרב הכי 'מיינסטרימי' בציונות הדתית.

בכל מקרה, אני חושב, שאם אכן הרב דרוקמן הוא דמות תורנית חשובה, כדבריו של הרב בזק, אדרבא, יתכבד הרב אמנון בזק, ויפנה לרב דרוקמן ישירות. יוכיח אותו על חוסר היושר, על המהלך הלא חינוכי כלפי התלמידים, ועל כך שהוא עובר על החוק. יותר מכובד לשלוח את הטענות ישירות לרב דרוקמן מאשר לדבר בגנותו בפומבי. אולי דווקא הדברים הללו של הרב אמנון בזק, בסגנון ובתוכן, מוזילים את ערכם של ת"ח בעיני תלמידיהם.

הטענה השלישית –  זו פעילות זו לא חוקית ולא ישרה.

גם כאן יש טענה לא לעניין. אין שום איסור בשום מוסד לימודי להזמין אנשי רוח ודעה בכל תחום. בעולם הישיבות והמכינות הדתיות, ובמקבילה שלו – המכינות הקדם צבאיות החילוניות – מקובל מאז ומעולם להזמין אנשי רוח ודעה מתחומים שונים, כולל פוליטיקאים.

אדרבא, פוליטיקאים רבים פוקדים מקומות אלו, כדי להביע את דעתם. זהו דבר גלוי וידוע ואין בכך שום דבר הנוגד חוק. גם הצבא עצמו כידוע מזמין מרצים שונים, כולל מתחום פוליטיקה – להרצות בפני חיילים ומפקדים. זה לא נקרא "פעילות פוליטית", זה חלק מחינוך.

=======

הרב איתן קופמן חבר בארגון 'רבני דרך אמונה'. למד מספר שנים בישיבת אור עציון וזכה ללמוד תורה מהרב דרוקמן שליט"א