אין דבר שנראה לנו רחוק מעולמנו המודרני כמו הקרבת קורבנות. מי שעוקב אחרי פרשות השבוע, כשמגיעים לספר ויקרא יש תחושה של נתק מהפסוקים וחוזרים להתחבר בספר במדבר או קצת קודם.

קורבנות מעוררים בנו הרבה תחושות לא נעימות בכלל. מול כל התחושות הללו מוציא פרופ' יוני גרוסמן את ספרו 'תורת הקורבנות – מחוות של בשר ורוח'. בספר גרוסמן מתייחס ומפרש את החלק הראשון של ספר ויקרא שעוסקים בתורת הקורבנות.

ההתייחסות היא באופן כולל לנושא הקורבנות ובאופן פרטני לכל קורבן וקורבן על סוגיו השונים ופרטי הדינים שלו. אחד הדברים המרשימים הוא רשימת המקורות שמשרעת לאורך כמעט 40 עמודים!

(באדיבות הוצאת הספרים מגיד)

ומלמדת על העומק והרוחב של עבודתו של גרוסמן. גרוסמן ניגש אל הקורבנות כמבטאים עמידה דתית של האדם מול ד' וכדרך להבעה של האדם. הקורבנות עצמם מבטאים ניואנסים שונים של עבודת ד' שעומדים לפני האדם.

כך למשל מוצא גרוסמן משמעות כוללת לקורבן העולה שמתפרטת למשמעויות שונות בסוגי העולה השונים – בקר, צאן ועוף. כדרכו, הדברים מבוססים על הפסוקים בצורה ברורה או על פרשנים שונים, ותמיד יש לגרוסמן נקודת חידוש משלו על הדברים.

גרוסמן כותב את הדברים בצורה בהירה ומנוסחת היטב, שווה לכל נפש, ולא כחיבור אקדמי גבוה. הרעיונות שהוא מביא מעניינים ומחדשים, ויוצרים עניין להמשיך בקריאת הספר מתוך רצון ללמוד ולהכיר עוד.

מרחב הדעות והאנשים שמובאים בספר הוא רחב וגדול ונותן לנו הקוראים זווית ראיה רחבה מאוד של הנושא בכל פרק. הספר בנוי כפרשנות צמודה של הפרקים הראשונים בספר ויקרא, מה שמקל עוד יותר על הקריאה.

הקושי היחיד שנותר הוא אורכו של הספר (למעלה מ-600 עמ') שדורש זמן קריאה אבל לא חייבים לסיים אותו בשבת אחת וניתן לפרוס את הקריאה. חוסר ההתמודדות של רבים מאיתנו עם נושא הקורבנות הופך את הספר הזה לחשוב יותר, מעניין יותר וכמובן למתאים מאוד לפרשות השבוע שבהן אנחנו מצויים כעת.

'תורת הקורבנות – מחוות של בשר ורוח, פרופ' יונתן גרוסמן, 675 עמ', הוצאת מגיד