מעגל הקסמים; השקעה מירבית, אפס תוצאות ואויב

אז לאחר שלושה שבועות של הרפיה (דו משמעי), המדור חוזר לפעילות. היום נדבר על מעגל הקסמים אליו נקלעות מתאמנות רבות כשלאחר תקופה ארוכה של כושר, התוצאות בוששות מלבוא. הן מגיעות אליי לייעוץ והתסכול יוצא מכל נקבובית בגופן.

כשאני שואלת אותן על תדירות האימונים, רמת העצימות ועל התזונה שלהן, מתברר שהן עובדות באופן ראוי להערכה, ולכאורה, לפי הספר, הן היו אמורות להגיע לתוצאות המיוחלות, או לפחות לראות שיפור ניכר בגופן ובתחושתן, מה שלמרבה הצער, מתעכב מלקרות.

כ׳פריקית׳ של קשר גופנפש למדתי להביט עמוק יותר על כל מקרה ולנסות לקבל מהמתאמנות שלי תמונה רחבה יותר. אני מאמינה שהגוף והנפש משפיעים אחד על השני, ולכן במקרה שהגוף אינו מתפקד כמצופה, ודאי ישנה סיבה כלשהי הקשורה בנפש: דפוס התנהגות מסויים או הרגלי חשיבה תקועים המונעים מהתהליך להתקדם.

לאחר שקיבלתי הסבר מפורט אודות מערכת האימונים של אותה מתאמנת מאוכזבת, אני שואלת אותה על המחשבות שלה במהלך האימון ולאחריו, מה היא אומרת לעצמה כשהיא מפספסת אימון? חורגת מתפריט התזונה הקפדני ואוכלת ארוחה עתירת קלוריות? מהם הרגלי השינה שלה? ומהי רמת הסטרס שהיא ׳צורכת׳ במשך היום?

(לא) נעים להכיר, הורמון הקורטיזול

כשנדבר על הורמונים המופרשים באימון, האסוסיאציה שתעלה במחשבתנו תהיה כמובן ״אנדורפינים״ (הורמון המעלה את מצב הרוח המופרש בעת ביצוע פעילות גופנית), אך יש הורמון נוסף, שהוא בבחינת אויב קשוח ובלתי נראה.
הקשר בין הורמון הקורטיזול לכושר הנו עקיף: ברמת העיקרון הפעילות הגופנית מעלה את מצב הרוח וגורמת לשחרור, אך בקרב אוכלוסיית מתאמנים המחמירים עם עצמם, ניתן למצוא רמות גבוהות של הורמון הקורטיזול. כשאנו נמצאות בלחץ גבוה רמת הקורטיזול בדם עולה, הסימפטומים המוקדמים של הקורטיזול מתבטאים בתופעות כגון: עליה במשקל, ירידה ברמת האנרגיה, התקפי חרדה, דלדול העצם ועוד.

כיצד פעילות גופנית מעודדת לחץ?

מודעות לאורח חיים בריא הנה דבר מבורך, אך כמו בכל דבר כשזה מגיע לקיצוניות, נקלעים למעגל קסמים מסוכן ומתעתע. דוגמאות נפוצות לכך:
– במידה ונאלצת לוותר על אימון את מרגישה כעס על עצמך
– כשאת מביטה במראה את לא מרוצה ממה שאת רואה
– את חושבת שאת לא עושה מספיק בשביל להגיע לתוצאות
– אם אכלת דבר מה משמין, את מרגישה אשמה גדולה תוך כדי והרבה אחרי…

אני מקווה שאת מכירה את הנ״ל כמה שפחות. לצערי, נשים רבות, ואני בתוכן, יכולות לזהות את עצמן במקרים המתוארים לעיל.
על מנת להשתחרר ממעגל הקסמים ולעלות על דרך המלך, עלינו לעבוד עם המוח:
– אשמה אאוט: להעדיף אוכל בריא מתוך הבנה שהוא משרת את הגוף שלנו נכון יותר, ולא מתוך פחד מהשמנה, מנגד, להרשות לעצמנו מדי פעם גם את המתוק, וליהנות מכל נגיסה
– במידה ואת עייפה מאוד לוותר על האימון ולהקדים את שעת השינה
– להביט במראה ולמנות לפחות חמישה דברים טובים בעצמך

לתרגל שחרור ולהרפות

אורח חיינו משופע בסטרס, ככל שאנו מתבגרות האחריות המוטלת עלינו, ואיתה הלחץ – עולים. מזמן הפנמתי שבתקופות בהן דברים לא מתקדמים, לא יעזור לי לדחוף בכל הכוח קדימה, אלא עלי ללמוד לשחרר את הלחץ, להרפות. כלומר, לבצע את הפעולה ההפוכה. כיוון שככל שאתבוסס יותר במציאת פתרונות בשעה שמוחי עמוס, או אשקע ברגשות לחץ וחרדה, אתרחק מהתוצאה אליה אני שואפת להגיע.
כמו בספורט, כך בחיים.
ההשקעה מוטלת עלינו, אך היא תחומה בגדר ה׳אפשרי׳.
אנו לא כל יכולות.
בעצם, אין לנו שליטה על כלום, מלבד על הבחירה לשחרר לפעמים.
לשחרר, להרפות, לשכוח –
ולתת לדברים לקרות מעצמם.

===========================================================================

הכותבת: אלישבע אריה-בן חמו, מדריכת ספורט, מחברת את עולם הפיטנס לחיי היומיום