הנשיא הרצוג הציג בשבוע שעבר מתווה שמבטיח בין היתר את כהונת דרעי כשר ופטור מגיוס לחרדים, אך במפלגות החרדיות נשמעים ספקנים ומסבירים כי המתווה נוטה להשארת המצב הקיים. עם זאת, בשיחות סגורות עם אנשי "דגל התורה", יש מי שמודים כי אם המתווה ייתן מענה אמיתי לנושא הגיוס וכן להפסקת התערבות בג"צ בנושאי דת, ייתכן שהם ישקלו לתמוך בו.

בשבוע שעבר הציג הרצוג את מתווה הפשרה שלו שכלל גם התייחסות לנושא גיוס חרדים, ומבטיח כי "יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי, שיחוקק כחוק יסוד ויהיה חסין מביקורת שיפוטית". הסעיף למעשה מבטיח כי בג"צ לא יוכל להתערב ולפסול את חוק הגיוס שנפסל שש פעמים בעבר. לטענת גורמים פוליטיים, הנושא הוכנס יחד עם פתרון למצבו של דרעי המאפשר לו לכהן כשר על מנת "לפתות" את המפלגות החרדיות לתמוך בפשרה.

המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בשבוע שעבר בבני ברק (צילום: פלאש 90)

גורמים פוליטיים אומרים בשיחות סגורות כי בסיעת "דגל התורה" יש מי ששוקלים לאמץ את המתווה שנותן מענה בעניין הגיוס, זאת למרות שהקואליציה הוציאה בשבוע שעבר הודעה משותפת שמתנגדת להצעתו של הרצוג בטענה כי פירושה הוא "ביטול מוחלט של השינויים הדרושים במערכת המשפט. היא חד צדדית, מוטה ולא מקובלת".

גורם בסיעת "דגל התורה" שנשאל היום בשיחה עם סרוגים אם מתווה הפשרה של הנשיא הרצוג הכולל הבטחה שבג"צ לא יתערב בחוק הגיוס עשוי להיות מקובל על הסיעה, הסביר: "פסקת ההתגברות מבחינתנו זו לא אחת מעשרת הדברות, לא מעניין אותנו עכשיו פסקת ההתגברות כן או לא. מעניין אותנו פתרון לבעיה שלנו".

כמו כן, רמז הגורם כי תיתכן התקדמות בנושא פשרת הרצוג – אם תהיה להם הבטחה ברורה כי לא יגעו בחוק הגיוס ובחוקים נוספים הקשורים בדת: "כמו בחוק הגיוס יש עוד כמה חוקים כאלו שאנחנו הובלנו חקיקה שבג"צ הגיע ופסל. ככל שזה מוסדר אז אפשר להתקדם, לא מעניין אותנו איך קוראים לפתרון ומה השם שלו".

הפגנה בירושלים לפני שנה נגד גיוס חרדים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מאידך, גורמים אחרים במפלגה מבהירים כי המתווה אינו מציג פשרה המקובלת עליהם בנושא הגבלת כוחו של בג"צ, וכי על פי המתווה הנוכחי הם יוכלו להמשיך לפסול חוקים הקשורים בנושאי דת. לדבריהם: "יש דברים שבמתווה הנשיא הנשיא החמיר יותר גרוע ממה שהיה עד היום".

הדברים מהדהדים לגישתו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף שקרא אמש בשיעורו השבועי להידברות בנושא הרפורמה המשפטית ואמר: "כדאי שתהיה הידברות", אך גם הדגיש כי על בית המשפט להפסיק להתערב בנושאי דת ואמר: "לפחות בענייני דת אל תתערבו. מה אתם מתערבים בעניינים של בית הדין הרבני? אתם לא מעל בית הדין הגדול".

כזכור, לפני כחודש מדינת ישראל הגישה לפני כחודש בקשת דחייה בביצוע פסק הדין בחוק הגיוס לקיץ, זאת לאחר שהחוק נפסל בשנת 2017 על ידי שופטי בג"צ שטענו כי החוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכות החוקתית לשוויון. מטרת בקשת הדחייה הייתה למצוא פתרון לנושא הגיוס במטרה שבג"צ לא יפסול אותו הפעם.

מלבד ההתעקשות על פסקת ההתגברות, ביהדות התורה מתכננים גם לחוקק את "חוק יסוד לימוד תורה" אשר יגדיר כי מדינת ישראל תראה במי ש"קיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה כמי שמשרתים שירות משמעותי". ביהדות התורה מקווים כי חקיקת חוק היסוד תביא לכך שבג"צ לא יפסול את התיקון לחוק שירות הביטחון בנושא פטור מגיוס לחרדים.

מנגד, אף על פי שחלקים באופוזיציה קיבלו את מתווה הנשיא ואמרו כי הוא מהווה בסיס טוב לפשרה, במחאה מעלים השבוע הילוך נגד החרדים ומתכננים צעדת מחאה בבני ברק ביום חמישי.

גורמים פוליטיים שונים טוענים כי גם אם באופוזיציה יהיו מוכנים לפשרה, החרדים הם אלו שלא מוכנים ולא באים לדבר איתם. לדבריהם, באופוזיציה תופסים את המפלגות החרדיות כמקשה אחת עם שאר מפלגות הקואליציה, וטוענים כי הן בכל מקרה לא יהיו מוכנות לפשרה.