הספריה התורנית העצומה בביתו של הרב דרוקמן. זה הזכרון הראשון שלי מהרב.

הייתי אז תלמיד כיתה יא' בישיבת נתיב מאיר ובאתי לשבוע ישיבה באור עציון. את השיעור שהרב העביר אני לא זוכר, אבל את האווירה אני זוכר מצוין. מין תחושה של חמימות. הרגשה שאתה נמצא במקום הנכון.

אז, בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת, לא יכולתי לדעת שאגיע לחדר הזה של הרב עוד פעמים רבות.

ההרגשה הזו, של החמימות, המשיכה עד המפגש האחרון בינינו שהתקיים בביתו לפני כשלושה שבועות.

זה לא סוד שהרב לא היה מרוצה מהממשלה בה כיהנתי כשר הדתות. העובדה הזו לא הפריעה לו לעשות מאמצים גדולים לסייע לי לנסות לתקן את מערך הגיור של מדינת ישראל.

הרב דרוקמן (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

נושא הגיור היה יקר לליבו של הרב. הוא הבין את ההשלכות העצומות של המשך המצב הקיים על זהותה היהודית של המדינה ואת ההשלכות הרחבות יותר על עם ישראל.

הרב דרוקמן היה מאלה שלוקחים אחריות. מאלה שתמיד אומרים "הנני”.

מניסיונו האישי כראש מערך הגיור, הרב ידע אילו מחירים אישיים שילמו בעבר אלו שבחרו לנסות ולטפל בסוגיה המאוד בוערת והנפיצה הזו.

הלווית הרב דרוקמן, השבוע (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מי כמו הרב שהתנגד לממשלה, ידע מול איזו חזית פוליטית הוא יעמוד אם יסייע לי.

אך זה בדיוק מה שהיה.

בכל הפעמים הרבות בהן נפגשנו ושוחחנו כדי לקדם את עניין הגיור, התנגדותו לממשלה לא עלתה אפילו פעם אחת. כל כולו מוקדש לעניין הגיור.

הנושא כ"כ בער בו, שאת אחת הפגישות, בנוכחות מספר רבנים חשובים, קיימנו בבית חולים כשהיה מאושפז.

בכל פעם שנתקענו ב"קיר" חדש, היה זה הוא שניסה לפשר, היה זה הוא שניסה למצוא דרכים להגיע להסכמות.

לקראת פגישתנו האחרונה, בגלל איזו אי הבנה, חשבתי שאולי הרב מעדיף שלא לפגוש אותי. המחשבה הזו מראה בעצם שלא באמת הכרתי את הרב מספיק טוב…

כשהרב הבין שזה מה שחשבתי הוא כמעט כעס עלי שכזו מחשבה עלתה בליבי והוא הבהיר לי כמה הוא רוצה ושמח לפגוש אותי.

גם בפגישתנו האחרונה, מוחו היה צלול וחד והדבר שעניין אותו יותר מכל היה איך ניתן לחזק את דרך הציבור הציוני דתי.

אני נושא תפילה שתקום לציבור הדתי לאומי מנהיגות רבנית בדמותו של הרב. מנהיגות רבנית המקובלת על כלל גווני הציבור. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

מתן כהנא, לשעבר השר לשירותי דת וכיום ח”כ מטעם המחנה הממלכתי.