הזמר יושי באולפן: "'תן סימן' הוא שיר ההתבגרות שלי'

הזמר והיוצר יושי הוציא לאור סינגל חדש בשם: "תן סימן". בראיון לסרוגים, הוא מספר מי ההשראה לשיר המרגש, על הבחירה בקריירה מוזיקאלית ועוד.

צפו בראיון המלא:

(צילום ועריכה: ידידיה כהן)

מה ההשראה לשיר?

"השראה זו מילה טריקית כי יש כל הזמן השראה. מצד שני, אני לא עובד ממקום של השראה. אני מגיע כל יום אל האולפן ומתחיל לכתוב אז אני כל הזמן בתהליך עם מלא שירים. השיר 'תן סימן' התחיל ממנגינה. למעשה, הייתה לי מנגינה של כל השיר, בלי אף מילה".

"האמת, השיר נכתב בהשראה ובמחשבה על אדם שהיה לי יקר לי מאוד. קוראים לו זאב דרוקר, הוא היה המורה הראשון שלי למוזיקה ולהרבה דברים אחרים. הוא היה כמו אבא שני בשבילי. למדתי בלהקת מחול והוא היה האקורדיוניסט והוא גם לימד בבית הספר שלי. הוא היה אדם מאוד משמעותי בחיים שלי. זאב הלך לעולמו לפני שנה וחצי".

"לא הייתה לי מחשבה לכתוב את השיר הזה. אני אוהב לקבוע סשן באולפן כדי להתחיל לעבוד על שירים גם אם אין מילים ולא הכל גמור. קבעתי עם עמרי אמדו (שותף שלי להפקה) להתחיל לעבוד על השיר. הוא שאל אותי: 'מה עם מילים'? השבתי לו: 'יהיה בסדר'. בפתק בפלאפון כתבתי את כל השיר, 60 שניות כתיבה של לקט זיכרונות שלי ושל זאב".

"אבל כמו שאני אוהב לעשות בשאר השירים שלי- אני כותב אותם בצורה אוניברסלית. גם אם אני יודע על מה השיר והוא הכי ספציפי, אני תמיד אכתוב את זה מאוד רחב".

צפו בביצוע לשיר "תן סימן" בדסק סרוגים:

קיבלת תגובה מהמשפחה של זאב?

"בטח! הם ממש משפחה שלי, הם מכירים את השיר המון זמן לפני שהוא יצא, אנחנו בקשר עמוק כבר הרבה שנים. זה מאוד מרגש. השיר הזה הוא גיל ההתבגרות שלי, דרך הזיכרונות והחוויות. זה שיר מאוד פרטי ואישי שלי ועכשיו הוא בחוץ- ואנשים שומעים וכל אחד לוקח את זה למקום שלו".

איך זה כאמן של אחד מפרש את השיר שלך אחרת?

"זה הכי מדהים בעולם. אנשים כותבים לי ומתייגים ואני רואה איפה זה פוגש אותם וזה הכי מרגש אותי".

בשיר אתה מציין אווירה של יום שישי וקידוש, על איזה זיכרונות אתה שר?

"השיר הזה מזיכרונותיי מזאב. גדלתי בנצרת עלית מבחינתי יום שישי היה להקת מחול  בשם: 'האירוס הנצרתי', זאב ניגן שם על אקורדיון ואחרי הצהרים הייתי הולך לזאב לארוחת שישי. אני בא מבית חילוני לגמרי וזה המקום היחידי שהיה לי מגע עם קידוש. מבחינתי כשאני כותב שיר לזאב ולא לכתוב על 'ויכולו השמיים' ועל הקידוש של שישי ועל הריחות של שישי אחר הצהרים- התמונה לא הייתה שלמה בלי זה".

"זה גיל ההתבגרות שלי אומנם לא קלאסי, להקת מחול וקידוש אבל זה מה שהיה וזה עשה אותי מי שאני".

קריירה מוזיקאלית היא לא פשוטה, למה בחרת בכל זאת בתחום הזה?

"אני מרגיש שבכל תחום אתה צריך למצוא את הקול הייחודי שלך ולהילחם ולעשות את ההכי טוב שלך. יש לי חברים מורים, יש לי חברים שעובדים בהייטק ואחרים ברפואה והמוזיקאים כולם עושים את ההכי טוב שיש ועד הסוף. גם במוזיקה, אני למדתי רפואה באוניברסיטת תל אביב ועזבתי בשביל קריירה במוזיקה וכל חבריי הטובים עכשיו מתמחים ברחבי הארץ".

יש בך חרטה שעזבת את לימודי הרפואה?

"לא. בכלל לא. אני כל כך שמח על מה שאני עושה, שהעבודה שלי היא שירים אני המאושר באדם"

מה החלום הגדול?

"מוזיקה זה דבר כל כך רחב. אפשר לעשות המון דברים. הייתי נגן של אמנים, מפיק מוזיקאלי, נגן זה תחום אדיר. מילדות נמשכתי לשירים. אם עוצרים וחושבים על זה, שיר הוא 3 דק', בית ופזמון. זה משהו רוחני לגמרי. שירים זה דבר כל כך חזק למרות שאי אפשר לגעת בו. אני זוכר מה שירים היו בשבילי בתור ילד. היו שירים שטלטלו אותי והשפיעו עלי".

"היום קהל כותב לי ואני מכיר בכוח הזה. אני יודע שהחלום הוא שירים. לעשות עוד ועוד שירים. להגיע ולגעת באנשים- לחיות חיים של שירים".

יש לך הופעה ב1.4 בצוללת הצהובה בירושלים- מה מתוכנן?

"הצוללת היא קסם של מקום. ירושלים היא מקום בלתי נתפס. משהו קורה בירושלים וזה אושר. כל פעם אני חוזר לצוללת, הופעתי שם בפעם הראשונה במבצע האחרון, בערב הראשון שירו טילים לתל אביב. הגעתי לשם למופע סולו. שיניתי את כל ההופעה והפכתי אותה לחלוטין. אחר כך חזרתי לשם עם הלהקה וכעת אני חוזר עם השיר 'תן סימן'".