בשנים שאחרי האירוע המוחי בו לקה הרב שטיינזלץ- שהיה איש ענק עם אש בוערת (ובין השאר, סבא שלי), תלמידיו וקרוביו היו צמאים למילותיו. הדיבור שהיה כוח העל של הרב עדין, כמעט נדם.

יואל שפיץ- איש חינוך ופעיל חברתי, מנהל המכון הפדגוגי במרכז שטיינזלץ ותלמיד קרוב ואוהב של הרב, התחיל להעלות על הכתב זיכרונות, אנקדוטות ורגעי חיים מההיכרות ארוכת השנים שלהם, ולתווך את מורו ורבו לעולם.

אחרי פטירתו של הרב שטיינזלץ ב-2020, הסיפורים הקצרים שהתפרסמו בחשבון הפייסבוק של שפיץ הפכו למתנה גדולה עבור מי שהכיר או ביקש להכיר את האדם ששפיץ מתאר כ"גדול מהחיים מכל בחינה".

הבקשות מכל עבר לאגד את הקטעים התקבלו, והפכו לספר "סיפור טוב מתחיל מתחיל מהאמצע- רגעי חיים עם הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ".

שטיינזלץ (צילום: Director5772,ויקימדיה)

בראיון לסרוגים, שפיץ מספר על האחריות הגדולה בלכתוב ספר על האדם שעשה הכל כדי לא להיכנס לקופסא "חלק מהדברים לא הכנסתי כי אמרו לי- פספסת כאן", על החזון והאש שבתוך הדפים "המבחן מבחינתי היה אם זה נותן לאנשים את הבעיטה", ועל הקשר הקרוב עם המורה שלא עשה לו הנחות "אהבתי אותו אהבת נפש, אז גם את הקוצים שלו אהבתי אהבת נפש".

צפו בראיון המלא:

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

יואל שפיץ בלי פתיח

יואל שפיץ ידע שהוא לוקח על עצמו משימה לא פשוטה עם אחריות כבדה. "אני חושב על מי שכתב ראשון סיפורים על הבעל שם טוב, שהרב עדין מבחינתי וודאי היה במדרגה הזאת", הוא אומר, "אתה יוצר זיכרון, וזו אחריות מאוד מאוד גדולה".

עם זאת, הוא מסביר שהוא לא ניסה להכניס את רבו לתוך ספר אחד, אלא להביא את החזון. "ביקשתי מהקב"ה שהנשמה של הרב תאיר שם דרך המילים. הוא היה גדול מהחיים וזה- גדול עלי, אבל מה שאני יכול לעשות זה להבעיר את האש. לקחת ניצוץ, ולהדליק".

שפיץ מספר שלהיות תלמיד של הרב שטיינזלץ, זו לא משימה קלה. "אנשים אומרים שהוא "דפק" אותם. כי הם הולכים עם הצריבה הזאת כל הזמן, ושומעים אותו שואל- איפה אתה? לאן אתה הולך? אתה לא יכול לעזוב את זה".

כמי שבילה רבות עם האדם שכונה 'גאון של פעם במילניום' והיה עד לאלפי שעות של עריכה וכתיבה דקדקנית, הוא שואל את עצמו לא פעם מה הרב עדין עצמו היה חושב על הספר. "האמת שאני מת מפחד", הוא מודה. "אבל גם אם הוא לא היה אוהב, הייתי מתווכח איתו. הייתי אומר לו- גם אם אתה לא אוהב את זה, זה נאמן לחזון שלך, ולכן זה ראוי".

ואיזה קטעים היו יורדים בעריכה, לו הרב עדין היה ניגש למלאכה? "פעם הבאתי לו טקסט והרגשתי שדעתו לא נוחה מהליטופיות. הוא היה רוצה את זה יותר עוקץ, יותר בועט, יותר שורף".

לשאלה מה שפיץ עצמו היה עושה אחרת בספר, כעת, אחרי שפורסם והגיע לאלפי אנשים, הוא מצטט; "כמו שסבא שלך היה אומר- אם היו נותנים לי להתחיל מהתחלה, הייתי עושה הכל אחרת". ועם זאת, הוא מסביר, הספר הוא לא ניסיון להקיף הכל. "אני נותן משהו, ניצוץ, ואומר לבן אדם- תמשיך מכאן".