שוו בנפשכם שאתם בדרככם לבית הקברות הצבאי לאזכרה של בן משפחה או מכר, ובפארק הציבורי הסמוך  אתם רואים המוני ערבים חוגגים עם מוזיקה ועל אש.

סביר להניח שרבים מאיתנו יפרשו זאת כהתרסה, כהתגרות מכוונת או שמחה לאיד. לחילופין- דמיינו, שאתם ערבים החוגגים בפארק וניגש אליכם שכן מבניין סמוך ומבקש לא להשמיע מוזיקה בעוצמה במיוחד ביום זה.

תסריט זה הינו סביר לחלוטין וצפוי להתממש במרחב הציבורי ברחבי המדינה ביום שלישי הקרוב. מדוע? היות וביום שלישי, בסמיכות מיוחדת של לוח השנה העברי והמוסלמי, תתקיים חפיפה בין ימים לאומיים וחגים דתיים-  יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה לצד היום השני של חג עיד אל פיטר.

יום אבל והתכנסות לעומת יום חג ושמחה.

בעבר, חפיפה שכזו יצרה חיכוכים רבים, התחושה הייתה "שהם עושים לנו דווקא" –  צעד של התרסה כלפי האחר. מתח, איבה ועוינות הובילו במהירות לכעס ולאלימות. קטטות שונות פרצו במיוחד באזורים ובשכונות מעורבות. לא סתם גורמי הביטחון כבר שבועות רבים מסמנים את חפיפת הימים הצפויה השבוע כבעלת פוטנציאל התקלחות גדולה, והנחו להגביר את הכוננות בדגש על הערים המעורבות.

אנו, השייכים לקבוצה משותפת של מנהיגים ומנהיגות מהציבור הדתי, היהודי והמוסלמי, מבקשים להציע את האפשרות שמפגש המועדים לא יהיה בהכרח מתכון להתלקחות אלא דווקא בעל פוטנציאל לקרבה ולהיכרות עם הציבור האחר.

חפיפת ימי אבל ושמחה מוכרת ליהודים רבים שהתגוררו בקהילות יהודיות בחוץ לארץ. קהילות אלה מתמודדות אחת לכמה שנים עם חג לאומי הנופל על יום צום או הפוך- יום חג הנופל על יום זיכרון לאומי.

בקהילות יהודיות רבות מבינים את המורכבות ובעיקר את החשש מהנראות בציבור הרחב, אשר עלולה להוביל לתקריות וביטויי שנאה. המענה הנהוג במצבים אלה הוא בהתחשבות ובבחירת מקומות לחגיגות אשר לא יובילו לרגשות שליליים בקרב הציבור הרחב.

לשמחתנו, בשונה מבעבר, ואולי כלקח מהעבר, רשויות מקומיות ותחנות המשטרה מקומיות נערכו מבעוד מועד להצטלבות הימים. ישיבות תכנון בהן השתתפו מנהיגי ציבור מהקהילות השונות נערכו, ובמקומות מסויימים אף העבירו מידע לציבור הרחב על מפגש הימים והרצון להבין שיום האבל של האחד הוא יום החג של האחר.

במקרים אחרים, למשל בכמה מהערים המעורבות, אירועי החג המוסלמי הועברו בהסכמת המנהיגות הערבית המקומית למיקום הרחוק יותר ממוקד האזכרות, מתוך רצון לכבד את השכן.

בזמנים אלה, ראוי שכולנו – יהודים ומוסלמים, נכיר את היום שמציין או חוגג שכנינו. חשוב שנלמד ונבין מה מהות היום, על מה אירועי הזיכרון מצד אחד ועל מה חגיגות השמחה מהצד השני.

אנו חיים בחברה רב תרבותית, דתות שונות, לאומים, קבוצות ועדות מגוונות. המפגש בין הקבוצות עלול להוביל להתנגשות ולאיבה אך עשוי גם לקדם שכנות, היכרות ורוחב לב.

אנו מברכים על כל יוזמה שנועדה לאפשר היכרות, שמחים על כל הסכמה שהגיעו אליה בין אם בלוד, רמלה, חיפה ועוד, ומאמינים שדיאלוג כנה ונכונות הדדית להתחשבות, הן הבסיס לחברה בה כולנו היינו רוצים לחיות.

 

ג'דיר האני והרבנית שורל'ה רוזן, מנהלות יחד את מיזם הבימה – אלמנבר לקידום חזון דתי לשלום