לקראת של הווקה פיפל שתתקיים ב-12 בפברואר בזאפה הרצליה, דיברנו עם שי פישמן, היוצר, המעבד והמנהל המוסיקלי של הלהקה – ששיתף אותנו כיצד הם ממצאים את עצמם מחדש, איך הקהל בעולם מגיב לכך שהם מישראל ולמה הם בחרו דווקא בצבע הלבן?
אתם מופיעים בכל העולם כבר הרבה שנים, איך אתם ממציאים את עצמכם מחדש?
"אנחנו עובדים על דברים גדולים וכמובן שאנחנו מחדשים את עצמנו. למופע בסופו של דבר יש מסגרת: מופע א-קפלה שהסיפור בו הוא מסע שה"ווקה פיפל" עוברים. בהתחלה יש איזשהי בעיה, ולאחר מכן יש מסע שהם עוברים עד שהבעיה נפתרת".
"זאת לא פחות מרכבת הרים מוזיקלית, עם למעלה מ100 שירים בכל המופע! אנחנו כל הזמן מעדכנים את המחרוזות, וחלקים נרחבים מההופעה הם מאולתרים. זה אומר שאנחנו תלויים באיזה קאסט מגיע למופע, כי כל אחד מביא את היכולות שלו".
"בהשוואה למופעי אקפלה אחרים, הרפרטואר הוא מאוד חשוב. ״המחרוזת הכי מצליחה שלנו 'ההיסטוריה של המוזיקה', שאיתה המופע נפתח, מכילה חמישה שירים מרשימת עשרת השירים הגרועים של שנות ה-90. אלו שירים שהקהל מכיר באופן וודאי. הצופים לא מפסיקים לומר לעצמם ׳איך הם עושים את זה?׳ הם שומעים דבר אחד, ורואים דבר אחר. יש בזה דיסוננס מאוד מענג".
"לא טרחנו יותר מידי לנסות להסב את תשומת ליבו של הקהל לאיך שהחייזרים (הווקה פיפול) נראים. בהרבה מופעים אחרים יש תפאורה ועשן ותלבושות, אצלנו אין שום דבר כזה. אפילו קשה להבדיל אם הם גברים או נשים, הם פשוט חייזרים. תשומת הלב מפוקסת על מה שהם עושים וזה לגמרי מספיק כדי לתת לקהל את תחושת ה-וואוו".
איך אתם מתאימים את עצמכם למקומות שונים בעולם?
"במופע אין הרבה טקסט. כשאנחנו מגיעים למדינות אחרות, גם מספר המילים והבדיחות המועט שהם אומרים, משתנים בהתאם לקהל. למשל בישראל הם אומרים ׳שוק הכרמל׳, וקשה למצוא את המקבילה לזה בפריז. לכן יש לא מעט מחקר שאנחנו עושים קודם הגעה למקום, כדי לוודא שהבדיחות והתוכן שלנו ידברו לאנשים".
"המון פעמים עשינו מחרוזות מיוחדות בשפה של המדינה שאליה אנחנו מגיעים. אם זה סינית, יפנית, קוראנית, צרפתית, גרמנית איטלקית. כשאני עושה מחרוזת של שירים בסינית לדוגמא, אני מאזין למגוון שירים בשפה הזו על מנת לבחור את המחרוזת שלנו. הווקה פיפל צריכים להתמודד עם משימה לא קלה, הם צריכים לשיר את זה ולהגות את המילים באופן נכון. כל פעם אני מוצא את עצמי מופתע מחדש באיזה גאווה הם עושים את הדברים האלה".
היה מקום בעולם שהשפיע עליכם?
"זה אינדיבידואלי לכל חבר להקה ותאורן והמפעילים שלנו כל אחד יספר סיפור אחר. אני יכול לספר על 3 מקומות: הראשון: רומניה. נדהמתי לגלות איך רומניה היא מדינה חמה באופן יוצא דופן. אנשים חמים שבאו ליהנות. יש משהו בקהל ישראלי או גרמני או צרפתי שצריך לרכוש את האמון שלו".
"הם באים ליהנות אבל צריך להרוויח את האהבה שלהם. אבל יש קהלים שהם באים למופע זה שהנחת היסוד שלהם שהם הולכים ליהנות וצריך להתאמץ כדי להרוויח את אמונם. הרומנים כאלה בצורה יוצאת דופן בניגוד חריף לאנשים שהולכים ברחוב. הניחוח של רומניה הוא של מדינה קומונסטית שמשטר הדיקטטורי עדין נמצא שם. הופתעתי מאוד משמחת החיים שם. הקהל היה אנרגטי ושמח ואפילו נשארתי ועשיתי שם מספר הפקות לאחר מכן".
"המקום השני הוא אזרבייג'ן. מדובר במדינה שנפל עליה עושר, יש לה הרבה מקורות נפט וטבע והעושר האינדיבידואלי של אנשים גדל שם אבל אנשים עדין לא מורגלים בזה. זה הפתיע לראות את העושר, הופענו באולם הכי מרשים שראיתי מימיי, נראה כמו משהו עתידני שבכל האולם אין אף פינה אחת. זה כולל את בתי הקפה והשירותים, עושר מטורף והיה קונטרסט בין האנשים לעושר הזה".
"המקום השלישי הוא טורקיה. יצאנו משם בחוויה ממש מפתיעה. טסנו עם אבטחה כבדה והיו אזהרות של משרד הביטחון. וזה היה קהל מדהים, התלהבות חסרת מעצורים למופע שהם ידעו בוודאות שהגיע מישראל. תמיד אחרי המופע אנחנו יוצאים להצטלם עם הקהל ובדרך כלל יוצאים שניים מחברי הלהקה. בטורקיה היה מופע שנשארו להצטלם ולהיפגש עם חברי הלהקה לפחות 1500 איש. יצאו 2 חברי הלהקה ומיד כל הקאסט הצטרף והיינו שם כמעט שעתיים אחרי המופע רק כדי להצטלם על הקהל, זו הייתה התלהבות יוצאת דופן"
יש תחושה של ייצוג או שליחות של ישראל?
"כשאני מדבר עם אנשים אני מאוד מודע לכך שאני ישראלי. פעם מראיין שאל אותי איך אין ייצוג לסכסוך הישראלי פלסטיני. פתאום הופתעתי כי אנחנו לא נשלחנו לייצג את ישראל, אולי אנחנו עושים את זה מתוך העובדה שאנחנו ישראלים אבל המטרה שלו היא בידור. במופע אנחנו לא מבדילים בין צבעים, גזעים גברים או נשים או בוודאי שלא בין סכסוך כזה או אחר".
"המופע בא להגיד שאם באתם והשקעתם, בואו ותיהנו. וכל שיר שאתם שומעים, החל משירים ששמעתם השבוע ברדיו או לפני שנים בילדות, שם אתכם באותה נקודה כשהייתם ששמעתם את השיר הספציפי הזה. אני לא חושב שכל מופע מישראל צריך לייצג. לדעתי יש יותר השפעה שלנו אחרי המופע ובזמן השהות שלנו. בסוף אנחנו לא חייזרים באמת, כולם יודעים מי אנחנו ואנחנו נמצאים במדינות שונות וחלקם לא פרו ישראליות, אנחנו מביאים את הישראליות. אנחנו תמיד שרים בספונטניות עם אנשים במסעדה לדוגמא וזה משפיע הרבה יותר מאנשים שאפילו באים למופע עצמו".
התלבושות של ה"ווקה פיפל" היא הצהרה?
"ליאור (כלפון) יגיד לך שהמטרה הייתה להגיד אנחנו מנסים לאחד בין חברי הקאסט ולשים דגש על הקבוצה. למעשה, הקבוצה צריכה להתאגד ולמצוא פתרון לבעיה, בין היתר בעזרת הקהל. הלבן הוא צבע נקי, נטול זהות וזה משרת אותנו טוב. הקהל לא יכול לבוא ולהגיד את זה אני אוהב יותר מאחרים, במובן הטוב. הוא מושפע מתוך הקבוצה".
"זה כמו הרגשה של רכבת הרים. כמו שעולים על רכבת הרים אין מושג אם אנחנו למעלה או למטה אם אנחנו בלופ וכל מה שאפשר לעשות זה להתמסר וליהנות מהחוויה. הקהל נהנה מהכוח של הקבוצה. וכמובן, שגם רצינו להימנע מהסטיגמות על חייזרים".
מתאים לקהל דתי?
"וודאי, אנחנו מתאימים את עצמנו לקהל, אין שום תוכן שעשוי להתפרש לא בסדר, עשינו הרבה עיבודים לאברהם פריד והלהקה שלו"
ההופעות הקרובות של הווקה פיפל בזאפה:
12.2 זאפה הרצליה
28.4 זאפה תל אביב
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים