היום בהיסטוריה: היום בו נדם ליבו של אבי הפצועים

באחד מביקוריי הרבים בביתו של הרב אריה, לאחר מלחמת ששת הימים, הביט בי הרב בעיניו החכמות ואמר לי: "מישהו צריך לבקר אצל פצועי המלחמה"… מיד עם תום מלחמת ששת הימים התחלתי לבקר פצועים בבית חולים הדסה בירושלים. הפצועים נהגו לשבת במועדון בית החולים, שם פגשתי אותם וחילקתי להם מכל טוב. לעתים הוצאתי אותם למסעדות ולכל מיני מקומות בילוי.

סיפר שמחה אבי הולצברג הידוע בכינויו "אבי הפצועים" כיצד המשיך את דרכו של רבו "אבי האסירים" הרב אריה לוין.

הוא נולד בוורשה, עבר כנער וכבחור את מאורעות השואה, ואף השתתף במרד גטו ורשה. נלקח למחנות ושוחרר בסיום המלחמה בברגן בלזן, לאחר ששכל את כל משפחתו בשואה.

בתום המלחמה נשאר עוד כשנה בגרמניה ועשה הרבה כסף מתיווך עסקאות מסחר. שמחה התחתן עם בלה ולשניים נולדו שני בנים שמואל ואפרים. לאחר שעלה לארץ ניסה להיכנס לעסקי הבניין נכשל והפסיד הרבה כסף. לאחר מכן פנה למסחר בחפצי יודאיקה.

עם השר אריאל שרון באזכרה לחללי הצנחנים 90' (צביקה ישראלי, לעם)

מאז עלייתו ארצה ניהל מלחמת חורמה נגד כל קשר עם גרמניה, פעל והרעיש עולמות החל משילומים וכלה בהשמעת יצירות וגנר, ואף נעצר בשל כך מספר פעמים.

"מה נותן לי כח?" שואל שמחה ומשיב: "אותם אנשים שבאים אלי בשבת וחג, כמו בועז טביב השרוף שבא עם אשתו והילדים שלהם. הם פיצוי על כל מה שעברתי אני ויכול עכשיו לארח אנשים".

נפטר במהלך אזכרה לחללי הפיגוע

מיום שלקח על עצמו את המשימה לבקר לסעוד ולשמח את הפצועים היא הפכה להיות משימת חייו. הוא כיתת רגליו מבית חולים לבית חולים, מפצוע לפצוע, שמר על קשר והפך להיות אבא ואימא לכל הפצועים. ליווה אותם מהפציעה ועד החופה, ועד הברית. על מפעל חיים זה קיבל שמחה את פרס ישראל.

היה לו חדר אחד שכולו עמוס בממתקים ובכל טוב. "החדר של עמי ותמי", קראנו לו.

שמחה, "שנורר" כמעט כל דבר מכל אחד שרק היה יכול. דבר מהם לא היה לשימושו האישי. הכל נתרם לו בכמויות גדולות.

בב' אדר תשנ"ד (13.2.94) השתתף שמחה באזכרה לאוטובוס הדמים וכשהוא מוקף במשפחות שהיו כל חייו החזיר את נשמתו לבוראו.

עם רעיית ראש הממשלה שולמית שמיר, מבקרים את עדי מוזס שנפגע מבקבוק תבערה (נתי הרניק, לע"ם)

ראש הממשלה רבין הספיד את שמחה במילים: "שמחה חילק כל כך הרבה מלבו לאנשים אחרים, עד שלא נשאר לו בשביל עצמו. בשמם של אלפים שיזכרו את השוקולדים המתוקים שלו ברגעים המרים ביותר; בשמם בשמו של צה"ל ובשמה של מדינת ישראל – אני מצדיע לך, שמחה".