הלהיט החדש של נטפליקס הוא משחק הדיונון. סדרה קצרה, תשעה פרקים בסך הכל, שהפכה להיות הדבר הכי מדובר בימים האחרונים. אבל האם היא מצדיקה את הבאזז?

משחקי הרעב על ספידים

בשנת 2005 הדהים התסריטאי אלי רות' את העולם עם סרטו הברוטלי "הוסטל" – מה שהיה אמור להיות על הנייר כמו עוד סרט אימה גרפי במיוחד, הפך מהר מאוד לייחודי בנוף סרטי האימה בגלל ששילב בתוכו מושגים שהיו רחוקים מאוד מזא'נר האימה: הוא שילב בתוכו רעיונות על קפיטליזם, כסף, מעמדות והייתה בו אפילו נימה אירונית.

משחק הדיונון (צילום: YOUNGKYU PARK)

אירוע נוסף ומפתיע אף יותר התרחש בטקס האוסקר של 2020, לאחר שבמאי בשם בונג ג'ון הו הדהים את הוליווד עם סרטו "פרזיטים", שיצא המנצח הגדול בטקס האוסקר וגרף לא פחות מארבעה פרסים – כולל הסרט הטוב ביותר. הסרט, שהיה קומדיה שחורה ומבריקה הראה את תרבות המעמדות באמצעות משפחה ענייה שמתחזה למשפחה אחרת כדי לעבוד בבית משפחה עשירה. בין "הוסטל" ל"פרזיטים" קיבלנו באמצע גם את "משחקי הרעב" ו "מראה שחורה". ב-2021 אנחנו מקבלים את "משחק הדיונון"  מין מיקס של כל אותם סרטים שציינתי שמגיעים באריזה קוריאנית אליכם לסלון בחסות נטפליקס. מדובר בבינג' ממכר למדי שמהרגע שמתחילים אי אפשר להפסיק. ואם אתם רגישים לדם – מוטב שתיקחו ממנו צעד אחורה.