משהו מיוחד קורה בחינוך הירושלמי: זאת השנה השנייה בה מספר בתי ספר בעיר פועלים כחלק מתוכנית 'מרחבים' – תוכנית חינוכית מיוחדת המחברת בין בתי הספר ובין מגוון רחב של גופי חינוך בלתי פורמלי.

פעילות מרחבים מופעלת על ידי מינהל החינוך בעיריית ירושלים ועמותת המרחב השלם, ובשיתוף מחלקות הנוער במינהלים הקהילתיים ומרכזי החדשנות בעיר. מהות התכנית היא חיבור משמעותי בין מרכיבים בלתי פורמליים עם הלמידה ה"פורמלית" בבתי הספר. כך, התוכנית יוזמת פעילויות מגוונות, חברתיות, בדגש על מיומנויות בבתי הספר, בשיתוף גופים רבים: תנועות נוער, חוגים ותוכניות OUTDOOR כמו צלילה, קיר טיפוס, ג'יפים ועוד, תוכניות להכשרת יזמות וחינוך טכנולוגי, תוכניות מנהיגות, ועוד.

כך, לאורך שנת הלימודים והפעילות, בית הספר מכיל בתוכו את כל אותן תוכניות וארגוני חינוך בלתי פורמלי – והמעשה החינוכי מתבצע לא רק בבית הספר עצמו, אלא כחלק ממרחב חינוכי שלם.

מתנסים עם כלי עבודה מקצועיים (תיכון שחרית)
תיכון שחרית באימון נבחרת בית הספר (תיכון שחרית)

כך למשל, בית ספר נוסע עם תלמידיו פעם בשבוע לגלישת גלים וגם לשבוע פעילות מיוחד בקיץ, הכולל לינה בחוץ. נשמע כמו פעילות שבדרך כלל מתרחשת בתנועת נוער, אלא שפה היא קורית גם עם מחנכת הכיתה והצוות החינוכי בבית הספר.

בבסיס התוכנית ניצבות 2 תפיסות חינוכיות מרכזיות:

הראשונה היא כי משימת מערכת החינוך היא להכין את תלמידי ירושלים להצלחה כבוגרים במציאות של עולם משתנה במהירות עצומה – תוך דגש על הקניית מיומנויות המאה 21 ועיצוב דמות בוגר פעיל ותורם, סקרן ולומד ומבוסס בזהות הערכית ציונית–יהודית. הבסיס להצלחה במשימה הוא מעבר לתפיסה הוליסטית – שלא רואה את התלמיד והתלמידה רק בין השעות 8-16, אלא בכל מרכיבי החיים.

מטרה שנייה מרכזית לתוכנית הינה בהנגשת חינוך פורמלי ובלתי פורמלי איכותי לכל האוכלוסיות בירושלים, בדגש על אוכלוסיות מרקע סוציואקונומי נמוך. זאת, כחלק מקידום שוויון הזדמנויות לכלל תלמידי ותלמידות העיר. זאת, באמצעות מרחבי חינוך המשולבים זה בזה ומייצרים עבור התלמיד והתלמידה רצף חינוכי מלא ומאפשרים הזדמנויות לצמיחה מיטבית.

רני חזון-וייס, מנהלת תיכון שחרית, המשתתף זו השנה השנייה בתוכנית מרחבים: "תוכנית מרחבים מתכתבת עם תפיסת בית הספר שלנו, לגבי איך לייצר מרחב הוליסטי המחבר בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי בתוך בית הספר. קיבלנו הזדמנות גדולה בשנה שעברה, כאשר התחלנו עם תוכנית מרחבים. היום אני יכולה להגיד שנציגי תוכנית מרחבים בבית הספר פשוט עוזרים לנו להגשים את החלומות החינוכיים שלנו. עוזרים לנו לקחת רעיונות שלנו ולממש אותם".

לומדים תוך כדי פעילות אתגרית (תיכון שחרית)
התלמידים יוצאים לפארק (תיכון שחרית)

תוכנית מרחבים התחילה לפעול בתיכון שחרית בשנת הלימודים הקודמת, בכל שכבות הגיל – ז'-י"ב. התוכנית פעלה בשנה שעברה ב-5 בתי ספר נוספים בירושלים. בשנת הלימודים הקרובה התוכנית תתרחב לפעילות בבתי ספר נוספים בעיר. "הרעיון של תוכנית מרחבים הוא בשילוב תוכניות של חינוך בלתי פורמלי בתוך יום הלימודים. התוכניות האלה הופכות להיות חלק ממערכת השעות – בבוקר, באמצע היום, או אחרי. הכל חלק ממכלול חינוכי שלם אחד".

בתיכון שחרית פעלו בין היתר 3 תוכניות לחינוך ליזמות, תנועת נוער, נבחרות כדורגל שהוקמו בבית הספר לתלמידים ולתלמידות, ועוד. "בחלק מהתוכניות ניתנה לתלמידים ולתלמידות מעין "חובת בחירה" – הם יכלו למשל לבחור תוכנית אחת לחינוך ליזמות מבין 3 שפועלות איתנו. בתוכניות אחרות הייתה בחירה מלאה, לכל תלמיד ותלמידה על פי תחומי העניין שלהם. למשל נבחרת כדורגל – מי שרצו וזה עניין אותם הצטרפו".

"התוכניות הללו משתלבות עם אופן ההוראה בבית הספר – כל הלמידה אצלנו הינה מבוססת פרויקטים, וכך גם למשל תוכניות החינוך ליזמות, שהשתלבו בתוך תוכנית הלימודים. פעילות מרחבים משתלבת גם עם החזון שבית הספר יהיה פתוח לקהילה, שהאורות בו ידלקו כל היום. כך הוא ישמש את הקהילה המקיפה אותו, דרך מפגשים, התנדבויות, ועוד".

כיצד משפיעה התוכנית על התלמידים והתלמידות בבית הספר?

"האושר שנפתח בפני התלמידים והתלמידות הוא מטורף. זה מאפשר לנו לתת יותר הזדמנויות לנערים ונערות שלא בהכרח יכולים להיחשף ולממן פעילות בלתי פורמלית אחרי ביה"ס. יש פה תוכנית מוצעת לכולם. הסיפור של שוויון הזדמנויות הוא מאוד חזק פה. הנערים והנערות נחשפים לתחומים מגוונים, לנערים מגוונים. הם הלכו למשל פעם בשבוע לחדר מייקרים בתלפיות ולמדו שם. נוצרת פה חשיפה לתלמידים שאף פעם לא היו בתוך מעבדה כזאת, אף פעם לא ראו חיתוך לייזר. תלמידה שאף פעם לא הייתה במעבדה כזאת ופתאום נחשפת לאחת – יכלה להביא את הרעיונות שלה ולהוציא אותם לפועל".

מה לחינוך בלתי פורמלי ולבית ספר?

"אחד הדברים שאנחנו מבינים היום הוא שתלמיד לומד בכל מני דרכים – גם בכיתה, אבל גם בוודאי מחוץ לכיתה. אחד הדברים שהיו לנו חשובים הוא שלא תהיה הבחנה בין הפורמלי ללא פורמלי – הכל הוא דבר אחד. ביה"ס ומרחבים הם דבר אחד. למשל, כשלנבחרת הבנות בכדורגל היה משחק – באתי למגרש לשמוח איתן בנצחונן. במקרה אחר, תלמיד שהתקשה פדגוגית – נפגשנו איתו הצוות החינוכי, ובפגישה היה גם מאמן קבוצת הכדורגל שלו. ברור היום שיש קשר בין פדגוגיה ועולם רגשי. הניתוק בין השניים הוא זה שלא נורמלי".

כך למשל, מתארת חזון-וייס מקרה של תלמיד שדווקא דרך הפעילות הבלתי פורמלית, הצליח צוות בית הספר ליצור עמו קשר: "היה לנו מקרה של מתלמיד שהיה לו מאוד קשה להתאפס מבחינה לימודית. הוא היה גם בנבחרת הכדורגל שפעלה בבית הספר. נפגשנו איתו גם הצוות החינוכי של בית הספר וגם מאמן קבוצת הכדורגל, והבהרנו לו שכדי להמשיך לקחת חלק בנבחרת הוא צריך להשתפר בלמידה שלו בכיתה. התלמיד הזה הצליח דרך החיבור הזה בין העולמות להשתפר בלימודים, להמשיך בקבוצה. הוא עשה סוויץ' מאוד גדול, ובסוף השנה ניגש לכל הבגרויות והצליח".

מסע ג'יפים שהמשיך למרתון לימוד לבגרות

כחלק מפעילות מרחבים בבית הספר, נוצרו בבית הספר פעילויות יוצאות דופן, שלא נראות בדרך כלל בבתי ספר. "הפקנו מסע התבגרות לתלמידות ולתלמידים בקיץ – מסע שמיועד לתלמידי שכבת ז', התלמידים החדשים בבית הספר. היו משולבים בו גם חלקים פיזיים וגם חלקים רגשיים של שיחה, כתיבה, דיבור. התכנון היה משותף לצוות בית הספר ולצוות מרחבים, כאשר חלק מהפעילויות אנחנו העברנו, וחלק הגופים של מרחבים".

"בשנה שעברה עשינו מסע להצלחה, מרתון לקראת הבגרות למתמטיקה. זאת הייתה יוזמה של אחת המחנכות, אבל מאוד נעזרו בצוות של מרחבים לכל אורך הדרך. מרתון של 24 שעות שהתחיל במסע ג'יפים דרך מרחבים, ונמשך בלימוד לבגרות אל תוך הלילה. היו גם הרבה פעילויות אתגריות, על מנת לעבוד על סיבולת של מסוגלות והצלחה. המסע להצלחה היה מאוד מרגש. הייתה בו 100% נוכחות 100% מהזמן וזה ממש לא היה ברור מאליו. אחר כך זה בא לידי ביטוי בהצלחה שלהם במתמטיקה".

"אני חושבת שכל בית ספר יכול להתאים את התוכנית לצרכים של בית הספר. התוכנית בנויה ככה שברעיון שלה היא מתאימה לתפיסת בית הספר. בית הספר הוא העוגן בו רוב שעות היום התלמידות והתלמידים נמצאים. זאת הזדמנות לממש רעיונות שיש. עם עוד אנשים חולמים, עם עוד משאבים. שיתופי הפעולה משתנים וגדלים. לצוות שלנו היה חשוב שאלה לא תוכניות חיצונית, אלא בשילוב בית הספר.. המחנכים מעורבים, לא יקרה שום דבר ללא שיתוף פעולה מלא" מסכמת חזון-וייס.