אירועי מערכת הבחירות הזו, עודו ילמד במשך שנים בבתי ספר לקמפיינים ופוליטיקה.

צדקו אלו שטענו שמערכת הבחירות הזו הייתה הכל – חוץ ממשעממת. אמנם כלפי חוץ היה נראה שישנה יריבות עיקרית רק בין שתי מפלגות – הליכוד והבית היהודי – שכל אחת נאבקת לחסום את זליגת הקולות לחברתה; רק שלבסוף הסתבר שבכלל מפלגה שלישית היא זו שקצרה את המנדטים. בתוצאה הסופית התברר שאמנם המאבק על הקמפיין התרחש בין הליכוד לבית היהודי, אבל נדידת המנדטים הייתה מהבית היהודי למפלגת יאיר לפיד…

כנראה זה גם מה שקרה, בפוקוס מצומצם יותר כמובן, בין מפלגות הבית היהודי ועוצמה לישראל. האחות הגדולה – הבית היהודי – עשתה לעוצמה לישראל בדיוק מה שהאחות הגדולה שלה עוללה לה: קמפיין אגרסיבי שהפך את המפלגה לקיצונית וחשוכה וכזו שחבל לבזבז עליה את הקול.

אפילו הטיעונים היו כמעט זהים: 'רק מפלגה גדולה תשמור על ארץ ישראל', 'אל תבזבזו את הקולות שלכם על מפלגות קטנות' ועוד מבית היוצר של הספינולוגים ועסקני הבית. גם הטענות על כך שהמפלגה מורכבת מאנשים קיצוניים, היו טענות זהות בדיוק לאותן טענות שהליכוד השמיע כלפי הבית היהודי. תבדקו כמה פעמים אמרו נציגי הבית היהודי בתקשורת כי מדובר ב"מפלגה של כהניסטים"… כאילו שפרופסור אלדד או יו"ר הקרן לאדמות ישראל אריה קינג, הם כהניסטים, וכאילו שד"ר בן ארי ראוי פחות מיוני שטבון האלמוני.

בפועל בתוצאה הסופית אלו שניהלו את הקמפיין נגד עוצמה לישראל ומחקו אותה מהמפה הפוליטית, לא הצליחו להביא את הקולות חזרה לבית היהודי. אלו שוויתרו להצביע לאלדד ובן ארי, נדדו בין ש"ס, אגודת ישראל, כח להשפיע והליכוד. אותם 10,000 קולות שהיו יכולים להביא 2-3 מנדטים לימין, התבזבזו בסופו של דבר על רבעי וחצאי מנדטים של המפלגות – שלאף אחת מהם לא הועילו הקולות לעוד מנדט.

לעומת זאת אם אותם קולות היו מגיעים לעוצמה לישראל, הם היו מוסיפים עוד שניים ואפילו שלושה מנדטים לגוש הימין. אלו שלא נחו לרגע בקמפיין האגרסיבי נגד עוצמה לישראל צריכים לתת היום את הדין על כך שאיבדו במו ידיהם לפחות שני מנדטים אידיאולוגיים לימין.

לא היה באמת 'בזבוז קולות'

וצריכים לומר גם את העובדה הנוספת: כל הבכיינות היום על "שריפת הקולות" בימין, אינן אלא טענות של אלו שפשוט לא רואים את המציאות. העובדות הם שאם עוצמה לישראל לא הייתה רצה, לא היה נוסף אפילו מנדט אחד לגוש הימין.

לפחות מנדט אחד ממצביעי עוצמה לישראל לא היו הולכים כלל לקלפי – ואת זה אני אומר מתוך וודאות והכרות עם השטח – והמנדט הנוסף, של מצביעי השכונות בדרום תל אביב וחסידי חב"ד, היה מתפזר בין המפלגות ולא מוסיף לאף אחת מהן אפילו מנדט. יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי, השיגו את המנדט האחרון לכל מפלגה בעור שיניהם, כך שהמרחק למנדט נוסף היה רב מאד. בהתיישבות מעבר לקו הירוק קיבלה עוצמה לישראל בסה"כ 7% מהקולות (תוצאה זהה למפלגת עלה ירוק) כך שגם הקולות האלו, שוודאי היו מתפזרים בין הליכוד לבית היהודי, לא היו משפיעים על המערכת הפוליטית.

אלו שהצביעו למפלגת עוצמה לישראל זכו לקדש שם שמים והצהירו כי הם עומדים מאחורי המפלגה היחידה (!) בבחירות האלו שהצהירה כי היא מפלגת ימין – לא מפלגת מרכז ולא מרכז-ימין, אלא מפלגה שמצהירה בגאון כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על-פי תורת ישראל.

62,000 היהודים שהצביעו לעוצמה לישראל הכריזו שהם לא מוכנים שיסחרו בארץ ישראל. הם אמרו 'לא' לטשטוש של הבית היהודי, שהחליטה להגדיר את עצמה כמפלגת מרכז. הם אמרו 'לא'  לתוכנית האוטונומיה, 'לא' לפינוי מאחזים "בלתי מורשים", 'לא' לעקירת ישובים שעל קרקע פלסטינית, ו'לא' לטשטוש המסר הפשוט שאנחנו גאים להיות בימין ואין לנו אף בעיה עם זה.

==

שלום קרומבי הוא איש תקשורת ומנהל משרד לייעוץ תקשורתי