בעקבות קביעת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כי קיימת עילה מספקת לפתוח בחקירה בעקבות חשד לכך שישראל ביצעה פשעי מלחמה במהלך פעילותה ברצועת עזה, בשטחי הגדה המערבית ובמזרח ירושלים, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדלביט הגיב הערב (מוצ"ש) לדברים והבהיר כי בית הדין נטול סמכות שיפוטית לדון בענייניה של ישראל – שאינה חברה בבית הדין.

"מזה כמה שנים, מנהל משרד התובעת של בית הדין הפלילי בדיקה מקדמית, בעקבות פנייה של הפלסטינים. עמדתה המשפטית העקרונית של מדינת ישראל, שאינה חברה בבית הדין, היא שבית הדין נעדר סמכות שיפוט בנוגע לישראל, ושכל פעילות פלסטינית בזירת בית הדין נטולת תוקף משפטי" טען בדבריו.

"לפני כשנה, הודעתי כי אני שוקל לפרסם עמדה מטעמי בעניין העדר הסמכות של בית הדין לדון בתלונה הפלסטינית בצורת חוות דעת סדורה ומנומקת. זאת, על מנת לתת פומבי לעמדה שישראל מציגה בערוצים דיפלומטיים ומשפטיים שונים בעניין זה. כעת, נוכח הצהרתה של התובעת מהעת האחרונה בדבר כוונתה לקבל החלטה, מצאתי לנכון לפרסם את חוות הדעת בעת הזו – המבהירה כי בית הדין משולל סמכות שיפוט לקיים הליכים בנסיבות העניין הנוכחי" הבהיר.

לדבריו, "רק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית. הרשות הפלסטינית, באופן מובהק, אינה עומדת בתנאים לקיומה של מדינה בהתאם למשפט הבין-לאומי ולאמנת רומא. הטענה שהפלסטינים הצטרפו כביכול לאמנת רומא אינה יכולה לשמש תחליף למבחן מהותי של הקניית סמכות פלילית לבית הדין על ידי מדינה ריבונית עם שטח מוגדר".

עוד טען כי "לישראל טענות משפטיות תקפות ביחס לשטחים שהפלסטינים מתיימרים להקנות לבית הדין סמכות לגביהם. ישראל והפלסטינים הסכימו, בתמיכת הקהילה הבין-לאומית, לפתור את המחלוקת ביניהם בדבר עתיד השטחים במסגרת משא ומתן. הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי. לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים".

כאמור, הקביע של בית הדין בהאג התפרסמה בתגובה לחוות הדעת שפרסם מנדלבליט בנוגע לסמכות בית הדין לקבל החלטות הנוגעות למחלוקות הטריטוריאליות שבין ישראל והרשות הפלסטינית. לדבריו, לבית הדין בהאג אין שום סמכות שיפוטית בנוגע לישראל, שאינה חברה בבית הדין, וכל פעילות פלסטינית בזירת בית הדין נטולת תוקף משפטי. "לא לשם כך הוקם בית הדין" טען. "אין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים".