"אתפטר מכל תפקידיי חוץ מראשות הממשלה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הבוקר (חמישי) לבג"צ כי הוא יתפטר מכל תפקידיו, פרט מראשות הממשלה, עד 1.1.2020. כאמור, על פי החוק אין מניעה שנתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלה, עם זאת, קיימת בעיה משפטית שאדם תחת כתב אישום יכהן כשר.

בכתב אישום ראש ממשלה לא צריך להתפטר

אין תקדימים לראש ממשלה שכיהן תחת כתב אישום. הבחינה החוקית שלו היא ברורה, אך מסתבכת בגלל פסק דין של בג"צ משנת 93'.

חוק יסוד הממשלה קובע כי ראש הממשלה אינו חייב להתפטר במקרה של חקירה או הגשת כתב אישום. אפילו במקרה של הרשעה בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון, בהליך בו הכנסת יכולה להעבירו מתפקידו ברוב קולות, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בתוך פרק הזמן המפורט בחוק קובע סעיף 18 (א):

"הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה.

ההליך עצמו מסתיים גם ללא התערבות הכנסת:

"18 (ד): לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי."

במילים אחרות – ראש ממשלה מפוטר או מחויב להתפטר רק במקרה של הרשעה סופית בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון.

שרים מפוטרים במקרה של כתב אישום

לעומת ראש הממשלה, המקרה של שרים או סגני שרים הוא שונה. חוק יסוד הממשלה קובע גם הוא כי אינם חייבים להתפטר:

"23 (ב)  בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין."

כלומר לפי החוק – שר אינו חייב להתפטר במקרה של הגשת כתב אישום נגדו, אלא רק במקרה של הרשעה. אולם פסיקה של בית המשפט העליון עוד משנות התשעים, המכונה "הלכת פנחסי" או "הלכת דרעי" קובעת כי ראש הממשלה חייב לפטר שר או סגן שר במקרה של הגשת כתב אישום.

"שר המואשם בקבלת שלמונים, במעשי מירמה, בהונאת רשויות המדינה, בדברי שקר או במסירת דוחות כוזבים – לא יהא זה ראוי ומתקבל על הדעת שימשיך וישמש בכהונתו" כתבו השופטים בפסק הדין שחייב את ראש הממשלה לפטר את חברי הממשלה המואשמים במעשי שחיתות. בג"צ למעשה עושה חילוק בין המינוי הפוליטי – שהוא ניזון מהמצביעים עבור אותו ח"כ או שר, לבין התפקיד המקצועי של ניהול משרד ממשלה – שעליו חלים כללי מנהל, ולכן אין להעמיד בראש מנגנון ממשלתי אדם הנמצא תחת כתב אישום.

מאז אותה פסיקה הקדימו השרים נגדם הוגש כתב אישום והתפטרו מיוזמתם. כך למשל התפטר שר החוץ אביגדור ליברמן מתפקידו בשלהי הכנסת ה-19 (2012) בשל הגשת כתב האישום נגדו. שרים אחרים כמו אברהם הירשזון (2007) התפטרו הרבה לפני הגשת כתב האישום.

ראש הממשלה יוכל להחזיק בתיק הבטחון? כנראה שלא

כעת חוזרת השאלה המשפטית לגבי ראש הממשלה. כאמור, הוא עצמו אינו חייב להתפטר במקרה של הגשת כתב אישום. בפרט כשלהתפטרות שלו יש משמעות פוליטית של התפטרות כל הממשלה. מצד שני, אם הוא מחזיק תיקים נוספים בממשלה – כמו שנתניהו החזיק את תיק הבטחון והבריאות ועד לאחרונה את תיק החוץ – כן נכנסת שאלה משפטית הדורשת הכרעה.

האם 'הלכת פנחסי' נוגעת לתפקיד השר או לפרסונה. במילים אחרות, האם אדם המואשם בפלילים, אינו יכול להיות בעל תפקיד ביצועי ולכן אינו יכול להיות שר, או שאם הוא כבר בתפקיד הכי ביצועי כראש הממשלה, הוא גם יכול לשמש בתפקיד ביצועי במשרדי הממשלה.

בלשון בית המדרש ניתן לשאול, האם הלכת פנחסי היא דין בגברא ואז נתניהו שכבר משמש כראש ממשלה יכול להמשיך גם להחזיק בתיקים הנוספים או בחפצא ואז נתניהו אמנם יוכל להמשיך להחזיק במשרת ראש הממשלה, אך ללא יכולת להשפיע במשרדים השונים. מצד שני, אי אפשר לומר כי מי שמשמש ראש ממשלה, עם שליטה במשרד ראש הממשלה האחראי על שלל נושים בטחוניים, כלכליים ואזרחיים, לא יוכל להחזיק בנוסף גם בהחלטות בתחומים אחרים, ובפרט כשלשון החוק בעניינו של ראש הממשלה ברורה.

מכיון שנתניהו כבר הצהיר כי לא יתפטר במקרה של הגשת כתב אישום, נראה כי כמו כל סוגיה נפיצה בזמן כהונתו, גם השאלה הזו תגיע להכרעת בית המשפט העליון, בעתירה לבג"צ שתוגש שעה קלה לאחר ההכרעה בדבר כתב אישום.