לאחר שהיועמ"שית מסרה את תשובתה לבג"ץ שם היא כתבה כי גיוס החרדים יתחיל החל מהאחד באפריל וכי תקציבי הישיבות יופסקו בקרוב, נתניהו ביקש לצרף נספח נוסף ושם הוא ציין כי עמדת מיארה אינה מקובלת על הממשלה.

"במסגרת תשובת המדינה הנוכחית משתמע כי רשויות הגיוס חייבות לקרוא באופן גורף להתייצבות פרטנית לגיוס. עמדה זו אינה מקובלת על ראש הממשלה. היעדר בסיס נורמטיבי להימנעות גורפת מגיוס אין משמעותו הוראה גורפת לגיוס. מדובר בסתירה של ממש ושינוי מהותי מהעמדה שהובאה לבית המשפט".

לטענת נתניהו, הפרשנות הזו שוללת את הסמכות של צה"ל להפעיל שיקול דעת בנושא את מי לגייס ומי לא. הוא אמר כי בחינת השאלה הזו תוכל להיעשות רק אחרי תקופת מעבר. הוא קרא לדחות את העתירה מאחר שהיא "עוקרת את הסמכות ושיקול הדעת שהעניק המחוקק לצבא להחליט על מועדי הוצאת צווי הגיוס",

והדגיש כי "בית המשפט לא מחליף את שיקול הדעת של הרשות המחוקקת והמבצעת". לדברי נתניהו, "אזרח שומר חוק שאינו מפר שום הוראה חוקית ולא קיבל צו התייצבות, אינו יכול להפוך בין לילה למשתמט".

ראש הממשלה קרא להמשיך את התמיכות למוסדות שתלמידיהן לא יתגייסו לפחות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. הוא הדגיש כי כל עוד לא קיבל תלמיד הישיבה צו גיוס אישי – אין כל שינוי בסמכות החוקית להעברת כספי תמיכות למוסד שבו הוא לומד עבורו.