האדם הוא יצור מסתגל. אנחנו מעדיפים שקט ובטחון על פני רעש וחוסר וודאות. בטח בקיץ הישראלי החם. זה יכול להסביר למה אנחנו מגיבים תגובה רפה למה שראוי שנרים עליו קול. אימרה ילידית אמריקאית אומרת "אם לא הקשבת ללחישות, הן יהפכו לצעקה".

אז לא הקשבנו כשמי שהקים ארגון לרדוף את תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב, הוביל מצעד בהמות בירושלים, אמר שהטעות של בן גוריון הייתה שלא גמר את הערבים ב1948, הגן על אשתו שלא רוצה לשכב לצד ערביות בבית החולים וקרא להשמיד כפר על כל תושביו, הגיע לשליטה על הקופה הציבורית של כולנו.

לא הרמנו את קולנו גם כשהוא הפך את שטחי הגדה המערבית, יהודה ושומרון, לראשונה אי פעם לשטחים אזרחיים ישראלים ולא ככאלה שמופקד עליהם שר הביטחון. המשמעות הברורה היא סיפוח דה פקטו של השטחים הכבושים ושל כשלושה מיליון פלסטינים חסרי זכויות, בתוכם.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ההפגנה נגד סמוטריץ' (צילום: אמונה חיים)

אנחנו גם עוצמים עיניים כאשר האדם הזה מוביל גוש מפלגות שהכניס לממשלה ולכנסת עבריינים מורשעים ותומכי טרור, כשרים וחברי כנסת לצידו וכעוזרים וראשי מטות. לא מפתיע החיבוק שקיבלו אנשים המואשמים ברצח ממניע גזעני. תמיכה בטרור יהודי. איזו בושה וכלימה. והכל תחת השם "הציונות הדתית". אני גאה בהדרכה ובשותפות שלי בבני עקיבא. איך אפשר לשאת את השימוש הנלוז בכותרת הסרוגה?

שר האוצר של כולנו, בצלאל סמוטריץ', כבר לא צריך להסתיר את כל אלו. להתחבא מאחורי מי שהכשירו אותו (ונרמסו על ידיו עד דק. דש"ח מבנט ושקד) וסיפרו איזה שר תחבורה משובח הוא היה (חצי שנה. בואו…). עכשיו הוא עוצר כספים לרשויות העניות ביותר בישראל. למה? כי הם ערבים. עכשיו הוא מבטל תקציבי השכלה לאוכלוסיה הרמוסה של מזרח ירושלים. למה? כי הם ערבים.

כמי שגדל באיזורי המפד"ל, שנעלמה השבוע לתוך המפלגה של שר האוצר ובאזורי הליכוד, שהפך להיות מפלגת הפחדנים והשתקנים, זה כואב אפילו יותר. בשנות השמונים בלמה הליכוד את הגזענות בכנסת והביאה לדחיקה של כ"ך מחוץ לחוק. ב2023 הם מחבקים אותם חזק פנימה ומתבטלים בפניהם. איך אני יודע? כי את התקציבים להשכלה גבוהה למזרח ירושלמים יזמה ממשלת הליכוד. כי ראש העיר מטעמה חושב שזו טעות איומה לבטל אותם. איך אני יודע? כי את תכנית החומש לחברה הערבית הוביל נתניהו ומשרדו. כשסמוטריץ' מדבר על "האנטי ציונים" שקיבלו את הכספים, לטובת הרשויות הכי עניות בישראל, האנשים שקיבלו את ההחלטה ובראשם ראש הממשלה, שותקים ומתחבאים.

במיוחד לפני ימי אלול, ימי חשבון נפש, יש לומר בבירור: גוש מפלגתי כזה, שהיה מתנהג באופן כזה ליהודים/ שחורים/ נשים/ להט"בים (והשלימו את החסר) בכל מדינה אחרת, היה מקבל אצלנו הגדרה מאוד ברורה, הנוגעת לתקופות האפילות ביותר של האנושות ושל העם שלנו. כפי שנתנו סימנים בהיידר, לה-פן ודומיהם במדינות רבות. בישראל של 2023 מדובר במהלכים לגיטימיים ההופכים לדיון ציבורי מאופק ומלומד.

דווקא כמי שנטוע בערי הפיתוח, במשפחת ימין אהובה ומחובר למצביעי כל המפלגות, כולל מצביעי הגוש הזה, אני אומר- יש גבול. האנשים הללו חייבים להיות מבודדים ומוקעים. לא הקהל הגדול שהצביע להם. לא האלקטורט בערי הפיתוח (בשדרות, עירי, כרבע מהמצביעים) אלא הם בעצמם. בגלל המוסר האוניברסלי. בגלל ההיסטוריה היהודית. ובגלל המוסר היהודי המקראי שתובע מאיתנו את אהבת הגר שוב ושוב. בגלל חזון הנביאים שלנו שתובע מאיתנו אהבת הגר, היתום והאלמנה, חיבוק החלשים ביותר בחברה שלנו.

אני מתפלל לחזרה בתשובה שלמה ומלאה של האנשים הללו. דרך רשעים תאבד. אבל, אנחנו לא יכולים להמתין. על האור נאמר אור. לשנאה, להרס ולגזענות נקרא בשמם. בלי למצמץ. וכך נתחיל את התיקון הנחוץ לכולנו בחברה הישראלית.

=======

הכותב הוא מייסד תנועת הפריפריות, מנכ"ל קול רבני לזכויות אדם ותלמיד רבנות במכון הרטמן