הייעוץ המשפטי של הכנסת הציע היום (רביעי) פתרון לקשיים סביב "חוק דרעי", אשר נועד להכשיר את כהונתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי כשר בממשלה למרות עונש המאסר על תנאי שנגזר עליו. לפי ההצעה של עו"ד גור בליי, תחילת השימוש בחוק יהיה רק בכנסת ה-26, ולא בכנסת הנוכחית.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: ערוץ הכנסת)

"הפרשנות ההגיונית והמתבקשת של חו"י הממשלה הקיים היא שהוא חל על מאסר על תנאי, ולכן התיקון המוצע הוא תיקון מחדש ולא תיקון מבהיר" אמר בלאי. "יום סיום עונש המאסר בוודאי רלוונטי לסיום המאסר בפועל ויום סיום מתן פסק הדין בוודאי מתכוון למאסר על תנאי. חוק יסוד הממשלה וחוק יסוד הכנסת נחקקו באותה תקופה ובחוק יסוד הכנסת לא הזכירו את החלופה של יום מתן פסק הדין כי היא לא רלוונטית למאסר על תנאי".

עוד ציין כי "זה מקבל חיזוק נוסף מדוגמאות רבות במשפט הפלילי, בענישת מינימום ובמקומות אחרים. ב-2014 ועדת החוקה דנה בתיקון לחוק הזה באופן נקי ללא הקמת ממשלה ברקע, בהצ"ח של משה מזרחי ז"ל. זה אושר במליאה אך לא ברוב של 61 ח"כים ולכן לא נכנס לספר החוקים, שם נעשתה הבחנה ברורה בין המונח "מאסר" למונח "מאסר בפועל. מכל הסיבות האלו, עמדתנו החד-משמעית היא שהמאסר כולל גם מאסר על תנאי".

אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לטענתו של בליי, "על הכנסת להתייחס בזהירות בכל תיקון לחו"י ולהימנע משינויים תכופים. זה לא מה שקורה במקרה שלפנינו בו מדובר בתיקון שרוצה לתקן מגבלה חוקתית שקשורה בטוהר המידות של השחקנים במערכת הפוליטית, שלא מאפשרת לאדם להתמודד ובסיטואציה שבה המגבלה הזו עושה מלאכתה ומגבילה, הכנסת מבקשת לשנותה. אם הכנסת הייתה סבורה שזו מגבלה לא נכונה ויש לשנות את הסטנדרט עקרונית ניתן היה להחילה מהכנסת הבאה".

"יש פה היבט פרסונלי משמעותי שמקשה על הוועדה לדון התיקון מאחורי מסך הבערות. ברור שזה משפיע על שיקול הדעת של הח"כים ולכן זה תיקון לא פשוט כלל" הבהיר. "דומה הדבר לדיון מופשט בכללי הנבדל לפני או אחרי המונדיאל, אבל כשאנחנו באמצע התקפה, ברור שהקבוצה התוקפת תרצה לקבוע שזה לא נבדל".

"ברמה שיפוטית התפתחה דוקטרינת שימוש לרעה בסמכות המכוננת בהתייחסה למקרים שקשורים במסגרת החקיקה ונקבעו 3 מבחני עזר- יציבות כלליות והתאמה למארג החוקתי הכולל. במקרה הנוכחי – התיקון קבוע ולא הוראת שעה ויחול גם לעתיד והוא חלק ממערך חוקתי ולכן לכאורה הוא לא עושה שימוש לרעה, אך בפס"ד מאוחר ובפס"ד שפיר נוספו רבדים נוספים כולל נושא "ניגוד העניינים המוסדי" ולכן החקיקה מעלה קשיים וקשה לדעת מה תהיה עמדת הפסיקה".

אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בנוגע לתוכן ההסדר אמר כי "למרות כל מה שנאמר, אם שמים בצד את ההיבט הפרסונלי, חשוב שהכנסת תסתכל בצורה נקייה על תוכן התיקון, שאומר שרק מאסר בפועל ייחשב. ככל שמקלים, משאירים לרה"מ להפעיל שיקול דעת על המינוי ולציבור להשפיע על מי יתמנה בהצבעתו בבחירות. העמדה לאורך השנים של הכנסת הייתה שיש הבחנה בין ח"כים לשרים כי ח"כים נבחרים ישירות על-ידי הציבור והשרים ממונים ובנוסף, הם מפעילים סמכות שלטונית. הפער עדיין קיים אך מוצע כאן לצמצם אותו והשאלה אם זה המסר שהוועדה רוצה להעביר".

להערת ח"כ חנוך דב מלביצקי (הליכוד), שאמר כי "הכנסת רשאית לחוקק ותפקידך לומר חוקי או לא חוקי" וביקש הצעות קונרטיות, בליי השיב כי "הצעה קונקרטית שניתן להעלות היא כי תחילתו של חוק זה עם כינון הכנסת ה-26.* קביעה כזו היא דרך מסוימת לפתור את הנושא הפרסונלי שהוא הקושי העיקרי".