הנה הקלף החדש של שר האוצר המיועד, בצלאל סמוטריץ'. בראיון לעיתון החרדי "משפחה" הוא קרא לשמירת תורה ומצוות כאמצעי לשגשוג כלכלי של ישראל. "ככל שמדינת ישראל תקדם יותר חסד וערבות הדדית אז הקדוש ברוך הוא ישפיע עלינו שפע גדול".

אפשר להתווכח האם מדובר בסך הכל בנסיון להשמיע בכלי תקשורת חרדי מה שנדמה לסמוטריץ' שהקוראים רוצים לשמוע. ניתן גם להתווכח האם ההבטחות המקראיות ששר האוצר המיועד מצטט נוגעים למדיניות חברתית-כלכלית של מדינה ריבונית או לכל אדם מול אלוהיו (וטוב להזכיר את הרב שך ז"ל שאמר שיש אנשים עם כיפה שאינם מתנהגים כדתיים ויהודים ולהיפך).

אבל, האתגר של אימוץ רוח כלכלית יהודית יכול להיות דווקא רלוונטי. העמקה בכיוונים המקראיים של התורה מלמדת אותנו שיש כיוונים אחרים לגמרי מהסיסמאות של סמוטריץ על כלכלה חופשית והתעלמות מנתוני העוני.

נתחיל בשאלת האחריות המשותפת שלנו. התורה חד משמעית בעניין: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו גר ותושב וחי עמך" (ויקרא כ"ה). הפירוש הקלאסי של רש"י מגדיר ממש את המשמעות של רשת רווחה. הוא כל כך חשוב ששוווה להביא אותו במלואו: "אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיֵּרֵד וְיִפֹּל וְיִהְיֶה קָשֶׁה לַהֲקִימוֹ, אֶלָּא חַזְּקֵהוּ מִשְּׁעַת מוֹטַת הַיָּד; לְמָה זֶה דוֹמֶה? לְמַשּׂאוֹי שֶׁעַל הַחֲמוֹר, עוֹדֵהוּ עַל הַחֲמוֹר אֶחָד תּוֹפֵס בּוֹ וּמַעֲמִידוֹ, נָפַל לָאָרֶץ, חֲמִשָּׁה אֵין מַעֲמִידִין אוֹתוֹ:".

לכלכלה היהודית יש כיוונים אחרים לגמרי מהסיסמאות של סמוטריץ על כלכלה חופשית והתעלמות מנתוני העוני. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
לכלכלה היהודית יש כיוונים אחרים לגמרי מהסיסמאות של סמוטריץ על כלכלה חופשית והתעלמות מנתוני העוני. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

מכאן אפשר לגזור מסקנות אחרות לגמרי מחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ שב-2015 הגיב לנתוני העוני של ביטוח לאומי שהצביעו על כך ששניים מתוך חמישה ילדים ישראלים חיים מתחת לקו העוני, באמירה: "יש לי חמישה ילדים. אני לא חושב ששניים מהם עניים". שיעור תשלומי ההעברה בישראל לחיים בעוני הוא מהנמוכים בעולם המערבי. וגם העבודה לא מחלצת. ישראל היא אלופת העולם המערבי בשיעור העובדים העניים. מי שנושא את רוממות היהדות בעניין, חייב לתקן את העיוותים הללו.

הכלכלה המקראית ואחריה הנביאים והתורה שבעל פה שמים דגש מיוחד על הסיוע לאנשים החיים בעוני. מדובר בנושא קריטי שיכריע את עתידנו בארץ הזו ועתידנו המשותף כעם. הוא מה שמביא לחורבן. הוא מה שמביא לשגשוג. הוא מקבל ביטוי מיוחד גם בהלכות צדקה של הרמב"ם שמעלים על נס את היכולת לשותפות ומתן עבודה לחיים בעוני. העלאת שכר מינימום וחיזוק התאגדות מקצועית הולכים בדיוק בכיוונים הללו.

האחריות המיוחדת היא גם על כל מי שאינם בגדר "אנחנו". במקרא מדובר בגרים. 32 ציוויים ייחודיים על דאגה, אהבה והבנה לנפש הגר. הלקח הזה משמעותי במיוחד לעת ריבונות. היהדות הביאה בשורה לעולם כאשר ציוותה אותנו להשתמש בכח על מנת לשבור את מעגל השעבוד. "כי גרים הייתם בארץ מצרים" לא כתירוץ להשתמש בכח על מנת לרמוס את מי שבשליטתנו אלא בדיוק להיפך.

היה מעניין לראות איך גם רעיון שמיטת החובות מתחבר לאג'נדה היהודית של שר האוצר המיועד. התורה הנחילה לנו רעיון מהפכני: אחת לשבע שנים יש לאפס חובות ולאפשר לחייבים להתחיל מחדש. תקנת הפרוזבול עיקרה את הרעיון מתוכן, אבל אולי זה הזמן לחזור ולממש את רוח החוק.

3.63 מליארד שקל ברבעון מריביות על הלוואות. מה הכלכלה היהודית חושבת על זה? (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
3.63 מליארד שקל ברבעון מריביות על הלוואות. מה הכלכלה היהודית חושבת על זה? (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

הנה טיפ לסמוטריץ': בשנת השמיטה שהסתיימה לא מכבר ניסינו בכל כוחנו, במסגרת קול רבני לזכויות אדם, לקדם קרן למודרי אשראי, מאות אלפי ישראלים שנדחים על ידי הבנקים ונדחקים לעוני מנוול או לשוק האפור. מי שכשל בקידום החלטות הממשלה והכנסת בעניין הוא לא אחר מאשר שר האוצר…

ואם כבר בנקים, בואו נדבר על איסור ריבית. ברבעון האחרון הכניס בנק הפועלים 3.63 מליארד שקל מריביות על הלוואות. שמות כ"ב מצווה: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" הדימוי המקראי מרתק. הריבית משולה לנשיכת נחש. כמו הארס כך גם הריבית מכה באופן קטלני לאחר זמן. האם נראה את משרד האוצר ובנק ישראל מפקחים על הבנקים ועל רווחיהם באופן משמעותי יותר? ימים יגידו.

החובות הללו והדרת האשראי הן חלק מהמכות הכואבות של למעלה ממחצית מהישראלים. בעלי מוגבלויות ואחרים שלא משתכרים, וחצי מהישראלים שעובדים ומשתכרים פחות מ-6,000 ש"ח בחודש. מצב זה יוצר פערים אדירים בין העשירון העליון לכל השאר ופערים שבאים לביטוי בחינוך, בריאות, תעסוקה, דיור, תחבורה ועוד. זו משימה פוליטית- כלכלית כבירה. זו גם משימה ערכית-יהודית.

עוד רעיונות? שמיטה ויובל. הקפדה על שעות מנוחה, במדינה שעדיין נמצאת בשיאי המערב באורך שבוע העבודה. הקפדה על חוקי עבודה ואיסור הלנת שכר (כדאי לבדוק בשוטף פלוס כמה, אם בכלל, משלמת הממשלה לספקים). ועוד ועוד. יהיה מעניין לראות האם סמוטריץ' מספיק רציני כדי לא להשתמש ביהדות כסיסמה להמונים וככלי לבסס עליונות יהודית, אלא כאמצעי השראה אמיתי לחולל שינוי בחייהם של מליוני ישראליות וישראלים לטובה.

אבי דבוש, מנכ"ל קול רבני לזכויות אדם ומייסד תנועת הפריפריות