חתן פרס ישראל, הסופר והמחזאי א.ב יהושע, הלך לעולמו בגיל 85. הלוויתו תיערך מחר בשעה 17:30 בבית העלמין בעין כרמל.

מלבד יצירותיו הרבות שקנו להן שם עולמי, א.ב יהושע נודע גם בזכות דעותיו הפוליטיות המתנגדות למדיניותה של ישראל ביהודה ושומרון.

א.ב יהושע היה חבר מפלגת העבודה. בבחירות לכנסת התשיעית תמך במפלגת של"י, אך אחרי המהפך הפוליטי חזר לשורות העבודה במסגרת חוג 77, היה חבר מרכז המפלגה ושותף בכתיבת מצעה החדש.

ב-21 בפברואר 1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, פרסם יחד עם יהודה עמיחי, עמוס עוז ועמוס איילון, מכתב בניו יורק טיימס, בו הפצירו הסופרים ביהודי ארצות הברית "שיביעו את דעתם בקול" לגבי מדיניות ישראל בשטחים.

בריאיון לשבועון ניוזוויק ב-17 באוקטובר 1988, אמר כי הוא מסוגל להבין כיצד יכלו הגרמנים במלחמת העולם השנייה לומר שלא ידעו על השואה, שהרי גם ישראלים רבים מסרבים לקרוא עיתונים או לצפות בטלוויזיה וכל כך קל להינתק מדברים שקורים במרחק של עשרה קילומטרים. עם זאת, לאחר מכן הכחיש כי השווה את המצב בשטחים למצב בגרמניה הנאצית.

לקראת בחירות 2001, פרסמה קבוצת פעילי שלום, ובתוכה יהושע, מודעה בולטת בעיתון "הארץ", בה הם שללו את שיבת הפליטים הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל, "כי פירוש הדבר יהיה חיסולה של מדינת ישראל… שיבה גורפת של פליטים פלסטינים לישראל סותרת את עקרון זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי".

לקראת סוף מלחמת לבנון השנייה, השתתף במסיבת עיתונאים עם דויד גרוסמן ועמוס עוז בה קראו לממשלת ישראל להסכים להפסקת אש ולא להרחיב את הלחימה בלבנון כפי שהחליטה לאחר מכן.

בבחירות לכנסת ה-14 הוצב במקום ה-116 ברשימת מרצ, ובבחירות לכנסת ה-19 בינואר 2013 הוצב במקום ה-109.

בדצמבר 2016 הציע לתת למאה אלף ערבים תושבי שטחי C ביהודה ושומרון, תושבות ואולי אף אזרחות, בלי לספח את שטחי C עצמם.

יהושע חבר במועצה הציבורית של ארגון "בצלם".