בשבועות האחרונים החליפה תנועת אריאל את שמות השבטים של חבריא א' לשמות נפרדים מתנועת בני עקיבא, בנוסף קבעה התנועה שם נפרד גם לחניכי חבריא ב' ובכך השלימה את ההפרדות מתנועת האם בני עקיבא. בשיחה עם מזכ"ל התנועה יוסי ורדי הוא מספר על השינויים בתנועה ועל מצבו של הנוער בציונות הדתית.

החלטתם לשנות את שמות השבטים של חבריא א', למה קיבלתם את ההחלטה הזו פתאום?

 החניכים ביקשו שהתנועה תשנה את השמות. הייתה דרישה מהשטח וסוף סוף יכולנו לבצע את הדרישה של החניכים.

שמות השבטים החדשים נבחרו כולם על שמות בית המקדש. "האג'נדה שלנו היא בית המקדש ולכן אלה השמות שנבחרו".

על תהליך הבחירה מספר ורדי כי החניכים והקומונרים צורפו להחלטה. ולדבריו ההפרדות המוחלטת גם בשמות מבני עקיבא מביאה גאוות לתנועה: "מהתגובות בשטח החניכים שמחים מאוד, זה טוב להם והם מרגישים עם זה גאווה."

צפו בראיון עם יוסי ורדי 

[[[http://s3.kikar.net/data/auto/flv/om/lkbb4k9o.m4v]]]

 אנחנו לא מוותרים על הערכים

תנועת אריאל הוקמה לפני 34 שנים על ידי חניכים שפרשו מתנועת הנוער בני עקיבא, בגלל שהם רצו לקיים את התורה בשלמות והמענה שניתן להם היה פחות טוב ולכן הם החליטו להקים תנועה נפרדת. תנועה שהדגל שלה הוא שאפשר להיות כמו תנועות אחרות אבל הדרישה האולטימטיבית היא לקיים תורה ומצוות

למרות שישנן דרישות מצד עיריות או גופים אחרים לערבב את המינים ולבצע דברים שאנחנו לא מאמינים בהם, אנחנו חרטנו על דגלנו שאנחנו מקיימים תורה ומצוות בשלמות. ולכן גם כשזה עולה לנו בדברים יקרים, אנחנו לא מוותרים. ככה זו הדרך שלנו וזה היעוד שלנו וככה אנחנו קיימים.

מקרבים את העם לתורה

אנחנו מצטטים תמיד את הרבי מליובאויטש, שאמר 'מקרבן לתורה', זאת אומרת שאנחנו מקרבים את עם ישראל לתורה ולא את התורה לעם ישראל. היכולת האמיתית שלנו היא רק על ידי קיום תורה ומצוות בשלמות.

איזה בעיות ספציפיות יש בתנועות נוער אחרות, שלא מאפשרות לחניך שמקפיד על תרי"ג מצוות להיות חניך של התנועות האלה?

לפעמים רוצים להביא חניך לסניף ואז יש את השאלה, האם כדי להביא עוד חניכים אנחנו מוותרים על חלק מהעקרונות שלנו כגון נושא של הפרדה, כגון נושא של לבוש. יש לנו גם סניפים של עולים, ויש לנו סניפים שבהם יש חילונים, אבל כולם יודעים דבר אחד. קיום תורה ומצוות בשלמות זה הדגל וזה המקום שאליו אנחנו חותרים ולכן גם אם כרגע אנחנו במצב שהחניך לא תמיד נמצא איתנו ולא תמיד הלבוש שלו מתאים, אנחנו במצב שאנחנו כן מחכים לו, אבל לא מוותרים לו על קיום התורה והמצוות.

למרות שאנחנו מקפידים על שמירת התורה והמצוות כמות החניכים גדלה והולכת, גם כמות הילידים החילונים או שאינם שומרים תורה ומצוות, לפעמים יש הרגשה שאם אתה מקיים משהו בצורה רצינית אתה מפסיד, מה שאנחנו רואים בפועל בשטח, זה שהתנועה גדלה.

מבחינה מספרית כמה אתם עומדים היום מול שנות ההקמה?

בערך פי חמישה. אנחנו עומדים היום על 90 סניפים וכ-13,000 חניכים. למרות כל הקשיים לכאורה, אנשים מאוד רוצים אמירה ברורה, וכשיש אמירה ברורה כמות הסניפים הולכת וגדלה. אנחנו מקימים בערך 15 סניפים בשנה, שזו כמות אדירה בכל קנה מידה שהוא, בכל תנועות הנוער.

למה חניכים עוזבים את תנועות הנוער האחרות ומגיעים אליכם?

אנחנו לא מעודדים מעבר בין תנועות הנוער, אנחנו רוצים שכל חניך ימצא את המקום הראוי לו. אבל יש חניכים שבשיחות שדיברנו איתם, הנושא של קיום תורה הוא נושא חשוב, יש לפעמים בנות שאומרות, "סוף סוף אנחנו יכולות ללכת לפעולה בלי להתאפר" וכהנה וכהנה.

כמי שאחראי על חינוך דור העתיד של הציבור הדתי תורני, לאן הציבור הזה הולך?

לציבור היום יש דרישות חד משמעיות ללכת לנושא של קיום תורה ומצוות בשלמות. זה אחד הדברים המדהימים, אם הייתה לנו כמות מספיקה של מדריכים היינו פותחים עוד סניפים, זו הדרישה האולטימטיבית של הציבור הדתי תורני. הבעיה הגדולה היא שאין לנו מספיק מדריכים ומדריכות לפתוח עוד סניפים.

אז הציבור הדתי היום מתחזק?

הציבור הציוני-דתי-תורני מתחזק. מאוד. ואנחנו רואים את זה. רואים לפי הדרישות. וגם כשההורים לא תמיד נמצאים איתנו בהסכמה מלאה בשיטת החינוך, הילדים מתחברים לזה. אלה דברים אמיתיים וחד משמעיים שנותנים כח גדול להמשיך.