הרהורי אופנה לשנה החדשה: פנינו לאן
ענף האופנה הישראלי בדעיכה, עובדה ידועה עוד לפני הקורונה. שבוע האופנה הישראלי הוא יוזמה פרטית שמתקיימת בקושי. ביום לאחר הקורונה מי שירצה ישראל משגשגת בחזרה, יצטרך לשים דעתו גם על הפגיעה המתמשכת בתעשיית הטקסטיל המקומית
אופנה ישראלית היא שם דבר, מעצבים ישראלים מלבישים ידוענים בעולם וזוכים לאהדה במגזינים כמו ווג, רק בחודשיים האחרונים המעצב אלון ליבנה קיבל סיקור בכל העולם על מספר מערכות לבוש שעיצב לפרויקט של הזמרת ביונסה. אז למה תעשיית הכחול לבן מדשדשת כל-כך?
הענף המקומי עסוק בלשרוד עוד הרבה לפני הקורונה. הדיבור על דעיכה מתנגן באוויר לפחות עשור. מאז שרשתות גדולות כ H&M ואמריקן איגל הגיעו לארץ, היצרנים המקומיים עומדים בקושי רב בתחרות גם מהפן של תמחור המוצרים וגם מהפן של שטחי מסחר בקניונים.
מצד אחד תרבות השפע מעודדת את הצרכניים הישראלים לרכוש עוד ועוד, מצד שני דיבורים על קיימות אותתו על שינוי מגמה עוד בטרם הגיע הוירוס וחיזק את האג'נדה.
במרץ האחרון עמד להתקיים שבוע האופנה תל-אביב ביוזמתו של מוטי רייפ. רייפ נושא על גבו את שבוע האופנה מאז 2011. מדובר ביוזמה פרטית של איש אחד שמצליח להרים אירוע מדי שנה בקושי רב בלי תמיכה רשמית מהמדינה (בשנה קודמת משרד הכלכלה נרתם).
View this post on Instagram
בהשוואה לשבועות אופנה בחו"ל שם כל מותג מציג בלוקיישן אחר בהשקעה כספית שלא רואה ממטר את שבוע האופנה שלנו, התצוגות של המעצבים הישראלים על מסלול זהה מחווירות. ועדיין, באין ציפור שיר..
לאחר הקורונה ענפים רבים יגיעו חבוטים אל מקבלי ההחלטות. כספים ישפכו. אולי זה הזמן לחשב מסלול מחדש גם בטיפול בענף הטקסטיל כחול לבן. כעת שמותגים בינלאומים מדירים חנויותיהם מאיתנו, שהשמים הסגורים פגעו בזרם החבילות מאתרי האונליין, זה הזמן להשקיע בתוצרת המקומית. זה ייצור מקומות עבודה אבל יותר מכך זו אחת הדרכים להיות על המפה העולמית.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו