הפרקליטות פנתה אתמול (חמישי) לבכירים בעיריית ראש העין, ושיגרה איום נסתר בנוגע להתערבות נבחרי הציבור בהליך הפלילי נגד התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן ארי, אשר ביצעה, לכאורה, עבירות בנייה יחד עם בעלה בנכס בעיר – וקבעה כי אסור להם להתערב בהליך.

הפנייה נעשתה בעקבות מכתב של חבר מועצת העיר ש'העיז' לדרוש תשובות מהדרג הפקידותי, בהם היועצת המשפטית של הוועדה לתכנון ובנייה של ראש העין ושל העירייה, מדוע לא הוגש כתב אישום בגין אותן עבירות בנייה שנעשו לכאורה.

א. לחץ לא ראוי ממשרד המשפטים

המכתב המדובר שוגר על ידי בת-אור כהנוביץ', מי שאחראית להציב בפני התובעים ברשויות המקומיות, בין היתר, את הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה.

כהנוביץ נזעקה לשגר מכתב אל נבחרי ציבור שרלוונטיים לעניין הגשת כתב אישום נגד ליאת בן ארי, והבהירה כי ניסיונות התערבות של נבחרי ציבור בעניין אינן ראויות.

יתכן ואכן הדבר לא ראוי, אבל האם ראוי שהפרקליטות תתערב ותשגר מכתב תגובה לדרישה להעמדה לדין של בכירה מהפרקליטות אשר משמשת כמשנה לפרקליט המדינה, ומנהלת בימים אלה את המשפט נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו?

האם המכתב הזה, שלמרות שלפרוטוקול אכן כתוב בו כי "בנסיבות הנוכחיות איננו עוסקים בנושא הפרטני" של בן ארי, הוא נועד לשמש כתגובת נגד לדרישת העמדתה לדין, איננו משמש כלחץ סמוי הפוך – שלא להעמיד את בן ארי לדין?

האם אין במכתב מסר דק לתביעה בראש העין ש'זה בסדר אם תמשכו את העניין ככל שתרצו ולא תספקו הסברים לנבחרי הציבור למה לא מוגש כתב אישום בעניין'?

כשמדובר בהגשת כתב אישום נגד אדם בכיר כל כך במשרד המשפטים כמו המשנה לפרקליט המדינה, הייתי מצפה מהפרקליטות – ואצטט ממכתבה של כהנוביץ', "אם במהות ואם במראית עין" – לשבת בצד.

משרד המשפטים (צילום: Miriam Alster/Flash90)

ב. רמז של איום כלפי נבחרי הציבור

המכתב לא הופנה אל היועמ"שיות הכפופות להנחיות כהנוביץ', אלא אל נבחרי הציבור בעירייה – בהם חבר המועצה שדרש להעמיד לדין את בן ארי. היועמ"שיות קיבלו את המכתב כהעתק, אותו קיבלו גם היועמ"ש עצמו והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים – ולא לשווא.

תסלחו לי על כך שאני לא קונה את שש המילים שאמורות לנקות את המכתב מעיסוק בעניינה של בן ארי באופן ספציפי. במכתב של הפרקליטות יש איום מרומז ומרתיע, לפיו נבחר ציבור שיגע בעניין בן ארי עלול להיפגע.

לא לשווא כהנוביץ', שאחראית בכלל על התובעים ברשויות המקומיות, שולחת במכתב שמוען בעיקרו לנבחרי הציבור הרלוונטים לעניין הגשת כתב אישום נגד בן ארי, את הציטוט הבא מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה: "מעשים אלה פוגעים בעצמאות התביעה הפלילית, שבמערכת הישראלית היא יסוד מוסד, ועלולים לפגוע בעקרון השוויון של ההליך הפלילי ולצבעו בצבעים פוליטיים – אם במהות ואם במראית עין – ובמקרים מסוימים, עלולים לעלות אף כדי עבירה".

השורות האלה ידליקו שורה של נורות אזהרה מהבהבות לפני כל נבחר ציבור שיחשוב על לדרוש לקיים הליך פלילי נגד פרקליט בכיר שביצע אי אלו עבירות וההליך בעניינו 'נמרח'.

אולי הנורות האלה יגרמו לאותם נבחרי ציבור לעזוב את נושא אכיפת החוק גם נגד בכירים בעולם המשפט. הרי למה להם להסתבך?

צריך להילחם בכל שחיתות, גם משפטית (אילוסטרציה, שאטרסטוק)

ג. נבחרי הציבור לא יכולים להילחם בשחיתות משפטית?

מהמכתב של כהנוביץ עולה תמונה מטרידה, לפיה נבחרי הציבור לכאורה לא יכולים להילחם בשחיתות במקרה בו נטען לשחיתות משפטית שגוררת רגליים במקרים מסויימים, בעוד במקרים דומים אחרים כבר הייתה יוצאת החלטה.

מבלי לקבוע אם אכן במקרה הזה קיימת שחיתות משפטית או לא, נראה שכהנוביץ' מבהירה כי במקרה בו נבחר ציבור יעיז להילחם בשחיתות משפטית המגולמת בצורה של 'גרירת רגליים' בהגשת כתב אישום, הוא עלול למצוא את עצמו מועמד לדין כיוון שהדבר מהווה עבירה.

אנחנו בוחרים את הפוליטיקאים שמייצגים אותנו ברשויות המקומיות ובכנסת על מנת שיהפכו את המועצה, העיר והמדינה שבה אנחנו חיים למקום טוב יותר, ונקי משחיתות. כשנבחר ציבור ראוי נחשף לשחיתות מצד פקידי השלטון, אנחנו מצפים ממנו להילחם בה.

שחיתות אינה רק מצד נבחרי הציבור. שחיתות מסוכנת הרבה יותר ממנה מתבטאת ברשויות אכיפת החוק, ובפרט בתחום המשפט שנכנס לכל היבט בחיי היום יום של האזרח. חוסר האונים של האזרח מול פקידות השלטון בשל אכיפה בררנית, הילוך אימים ועיוות דין, הוא דבר נורא ואיום.

כשנבחרי הציבור מושחתים, והציבור מאמין בכך, ניתן להיפטר בהם בקלפי. לא כך כאשר מתבצעת שחיתות מצד פקידי השלטון, בשביל להילחם בשחיתות כזאת חייבים נבחרי ציבור שילחמו בה.

אני יכול רק לדמיין את חוסר האונים שחש נבחר ציבור, אשר מבחינתו נלחם בשחיתות, כאשר הוא מקבל מהפרקליטות רמז שהוא עלול לעמוד לדין על מעשיו. כפי שכתבתי, חוסר האונים מול פקידות השלטון הוא דבר נורא ואיום.