שחר טבוך הוא אחד מכוכבי הפופ המפורסמים והמצליחים היום בישראל, ובצדק. הוא עושה עבודה מצוינת. אבל לפעמים הוא שוכח מי הקהל שלו. "מסתכל לך על ה- ****. דונט טוק טו מי", זה המילים שנשמעות בסאונד מתוך השיר החדש שלו בטיקטוק, שאפילו אני כבר התמכרתי אליו.

זו לא הפעם הראשונה שטבוך מצליח לגרום לשירים שלו להפוך להצלחה מסחררת ברשתות החברתיות, אחרי "סופרסטאר" וכמובן "נאדי באדי", הוא כנראה יעשה זאת שוב עם השיר החדש "טוק טו מי", שעתיד לצאת בקרוב כסינגל מתוך האלבום החדש שלו.

טבוך, זמר ושחקן מוכשר מאוד, ובימים אלה גם משמש ככוכב פסטיגל. בשירים שלו ובתכנים אין שום בעיה, אלא שקהל היעד העיקרי שלו הם ילדים מתחת לגיל 12. כשהשיר "טוק טו מי" יושק בקרוב באופן רשמי, כל הילדים בישראל ישירו אותו מבלי להבין על מה הם שרים. העניין הוא שטבוך לא המציא שום דבר, ובישראל ובעולם ידוע שכוכבי פופ משתמשים במיניות על מנת לקדם את השירים או היצירות שלהם.

כך עשו ועדיין עושות נועה קירל, אנה זק, עדן גולן ואפילו אגם בוחבוט ששרה איתו ב"נאדי באדי", שיר שהפך לפופולרי בקרב ילדי ישראל וזכה לביקורות רבות בעקבות המילים הרדודות שבו. טבוך טען מנגד כי השיר עמוק, פמיניסטי, ועוסק בחברות עמוקה וקשרים. ייתכן שהוא צודק, אבל את המסר הזה ילדים לא יבינו, והם הקהל שלו. בדיוק גם במקרה הזה.

אולי זו הסיבה שהאלבום האחרון (והיחידי בינתיים) שהוציאה נועה קירל, שווק כאלבום שמיועד למבוגרים בלבד, כאשר כוכבת הפופ הגדולה ביותר בישראל ניסתה לפנות לקהל יותר בוגר – במקום לספוג את הביקורות שהשירים שלה לא מיועדים לילדים. אנה זק זכתה לשלל ביקורות (כולל של מגישת גלגלצ הדר מרקס שהתחרטה על שידורו בתוכנית הבוקר שלה) אחרי "לא להתאבסס", והשיר שלה גם צונזר בפסטיגל. עדן גולן צונזרה גם כן בפסטיגל האחרון עם השיר "סקסית", שאותו החליפו על הבמה במילה "אקסית".

האם יש דרך ליצור תרבות פופ נקייה יותר? בוודאי שכן. דוגמה מצוינת היא למשל השיר של שחר טבוך עם נועם קלינשטיין, שיצא בשנה שעברה, 'להתחתן איתי'. מדובר בשיר פופ מצחיק, קליט, עדכני שנכתב מנקודת מבט הומוריסטית-ביקורתית על מערכות יחסים בין בני זוג, ולא בהכרח משדר 'מיניות מוחצנת' למאזינים ולמעריצים.

מיניות היא הטריק הכי ישן בספר החוקים של שיווק, אבל כשמדובר בילדים – גם אם הם אינם מבינים את מה שהם שירים או רואים, יש דרכים אחרות לנסות לשווק להם.